עיקר תוספות יום טוב על משנה אבות ה׳

« עיקר תוספות יום טוב על משנה אבות ד׳:כ״ב

1 דרך חיים פתח ↗

ומה שאמר 'אלא להפרע מן הרשעים וכו", כבר בארנו כי אין הפירוש שלכך נברא בעשרה מאמרות כדי להפרע מן הרשעים וכו', שאין סברא לומר כלל שבשביל זה נברא בעשרה מאמרות כדי להפרע מן הרשעים. אלא שאמרנו שמזה נלמוד כיון שנברא בעשרה מאמרות, והיה אפשר שיהיה נברא במאמר אחד, רק שלא היה לעולם כל כך מדריגה עליונה קדושה. ואם כן כאשר נברא בעשרה מאמרות, מזה תלמוד שהשם יתברך נפרע מן הרשעים ביותר, כאשר מחריבין העולם שנברא בעשרה מאמרות, ונותן שכר טוב לצדיקים שמקיימים העולם שנברא בעשרה מאמרות. וכן מה שאמר אחר זה משנה ב 'להודיע כמה ארך אפים', גם כן אין הפירוש שלכך היו עשרה דורות להודיע דבר זה, רק מה שהיו עשרה דורות מאדם עד נח מן דבר זה נדע שהוא יתברך ארך אפים. ובמקום אחר פירשנו עוד.

4 ברטנורא פתח ↗

עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם. שֶׁנִּצּוֹלוּ מֵעֶשֶׂר מַכּוֹת. וְכֻלָּם הָיוּ בַּמִּצְרִיִּים וְלֹא בְּיִשְׂרָאֵל:

6 ברטנורא פתח ↗

בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. בְּעֶרֶב שַׁבָּת בְּרֵאשִׁית קֹדֶם שֶׁנִּשְׁלְמָה הַבְּרִיאָה:

7 רמב"ם על משנה כלים פתח ↗

חביות ניירות. מיוחסות אל מקום. וכסוי הלפס. יצא מגב הכסוי ידמה לאבוב של קנה והוא בית יד הכסוי. ונקוב הוא שיהיה בזה הכסוי נקב ויצא ממנו העשן: מסננת לתוכו. הירק להגיר מימיו. ורונקי שם יוני והוא הירק השלוק כאשר נעצר ונדבק קצתו לקצתו ואמר שזה הכסוי כאשר לא יהיה מחודד שיוכל לעמוד על עצמו ולא יהיה נקוב ישימו בו הירק לזככו מהמים יהיה נא או מבושל ולזה יהיה טמא:

8 ברטנורא פתח ↗

שֶׁלֹּא נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין. שֶׁלֹּא עָשׂוּ בָּהֶן דִּין תּוֹרָה:

9 שבת פתח ↗

דְּאׇכְלָן וְלָא עָבְדָן. וּכְתִיב: ״הִכֵּיתִי אֶתְכֶם בַּשִּׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן הַרְבּוֹת גַּנּוֹתֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם וּתְאֵנֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם יֹאכַל הַגָּזָם״, וּכְתִיב: ״יֶתֶר הַגָּזָם אָכַל הָאַרְבֶּה וְיֶתֶר הָאַרְבֶּה אָכַל הַיָּלֶק וְיֶתֶר הַיֶּלֶק אָכַל הֶחָסִיל״. וּכְתִיב: ״וַיִּגְזוֹר עַל יָמִין וְרָעֵב וַיֹּאכַל עַל שְׂמֹאל וְלֹא שָׂבֵעוּ אִישׁ בְּשַׂר זְרוֹעוֹ יֹאכֵלוּ״, אַל תִּקְרֵי ״בְּשַׂר זְרוֹעוֹ״ אֶלָּא ״בְּשַׂר זַרְעוֹ״. בַּעֲוֹן עִינּוּי הַדִּין, וְעִיוּוּת הַדִּין, וְקִלְקוּל הַדִּין, וּבִיטּוּל תּוֹרָה — חֶרֶב וּבִיזָּה רָבָה, וְדֶבֶר וּבַצּוֹרֶת בָּא, וּבְנֵי אָדָם אוֹכְלִין וְאֵינָן שְׂבֵעִין, וְאוֹכְלִין לַחְמָם בְּמִשְׁקָל. דִּכְתִיב: ״וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נוֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית וְגוֹ׳״. וְאֵין ״בְּרִית״ אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״בְּשִׁבְרִי לָכֶם מַטֵּה לֶחֶם וְאָפוּ עֶשֶׂר נָשִׁים וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״יַעַן וּבְיַעַן בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ״. בַּעֲוֹן שְׁבוּעַת שָׁוְא וּשְׁבוּעַת שֶׁקֶר וְחִילּוּל הַשֵּׁם וְחִילּוּל שַׁבָּת — חַיָּה רָעָה רָבָה, וּבְהֵמָה כָּלָה, וּבְנֵי אָדָם מִתְמַעֲטִין, וְהַדְּרָכִים מִשְׁתּוֹמְמִין. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִם בְּאֵלֶּה לֹא תִוָּסְרוּ לִי״ — אַל תִּקְרֵי ״בְּאֵלֶּה״, אֶלָּא ״בְּאָלָה״. וּכְתִיב: ״וְהִשְׁלַחְתִּי בָכֶם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה וְגוֹ׳״, וּכְתִיב בִּשְׁבוּעַת שֶׁקֶר: ״וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְחִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ״, וּבְחִלּוּל הַשֵּׁם כְּתִיב: ״וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קׇדְשִׁי״. וּבְחִלּוּל שַׁבָּת כְּתִיב: ״מְחַלְּלֶיהָ מוֹת יוּמָת״, וְיָלֵיף ״חִילּוּל״ ״חִילּוּל״ מִשְּׁבוּעַת שֶׁקֶר. בַּעֲוֹן שְׁפִיכוּת דָּמִים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב, וּשְׁכִינָה מִסְתַּלֶּקֶת מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא תַחֲנִיפוּ וְגוֹ׳ וְלֹא תְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יוֹשְׁבִים בָּהּ אֲשֶׁר אֲנִי שׁוֹכֵן בְּתוֹכָהּ״. הָא אַתֶּם מְטַמְּאִים אוֹתָהּ — אֵינְכֶם יוֹשְׁבִים בָּהּ, וְאֵינִי שׁוֹכֵן בְּתוֹכָהּ. בַּעֲוֹן גִּלּוּי עֲרָיוֹת וַעֲבוֹדָה זָרָה וְהַשְׁמָטַת שְׁמִיטִּין וְיוֹבְלוֹת — גָּלוּת בָּא לָעוֹלָם, וּמַגְלִין אוֹתָן, וּבָאִין אֲחֵרִים וְיוֹשְׁבִין בִּמְקוֹמָן. שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי אֶת כׇּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵל עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וָאֶפְקוֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אוֹתָהּ״. וּבַעֲבוֹדָה זָרָה כְּתִיב: ״וְנָתַתִּי אֶת פִּגְרֵיכֶם וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם וְגוֹ׳״, ״וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם״. בִּשְׁמִיטִּין וּבְיוֹבְלוֹת כְּתִיב: ״אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הֳשַׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיכֶם וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״כׇּל יְמֵי הׇשַּׁמָּה תִּשְׁבּוֹת״. בַּעֲוֹן נַבְלוּת פֶּה צָרוֹת רַבּוֹת, וּגְזֵירוֹת קָשׁוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת, וּבַחוּרֵי שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל מֵתִים, יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת צוֹעֲקִין וְאֵינָן נַעֲנִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל כֵּן עַל בַּחוּרָיו לֹא יִשְׂמַח ה׳ וְאֶת יְתוֹמָיו וְאַלְמְנוֹתָיו וְאֶת אַלְמְנוֹתָיו לֹא יְרַחֵם כִּי כֻלּוֹ חָנֵף וּמֵרַע וְכׇל פֶּה דּוֹבֵר נְבָלָה בְּכׇל זֹאת לֹא שָׁב אַפּוֹ וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה״. מַאי ״וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה״ — אָמַר רַבִּי חָנָן בַּר רָבָא: הַכֹּל יוֹדְעִין כַּלָּה לָמָּה נִכְנְסָה לַחוּפָּה. אֶלָּא כׇּל הַמְנַבֵּל פִּיו אֲפִילּוּ חוֹתְמִין עָלָיו גְּזַר דִּין שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה לְטוֹבָה — הוֹפְכִין עָלָיו לְרָעָה. אָמַר רַבָּה בַּר שֵׁילָא אָמַר רַב חִסְדָּא: כׇּל הַמְנַבֵּל אֶת פִּיו — מַעֲמִיקִין לוֹ גֵּיהִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שׁוּחָה עֲמוּקָּה פִּי זָרוֹת״. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: אַף שׁוֹמֵעַ וְשׁוֹתֵק, שֶׁנֶּאֱמַר: ״זְעוּם ה׳ יִפּוֹל שָׁם״. אָמַר רַב אוֹשַׁעְיָא: כׇּל הַמְּמָרֵק עַצְמוֹ לַעֲבֵירָה — חַבּוּרוֹת וּפְצָעִין יוֹצְאִין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״חַבּוּרוֹת פֶּצַע תַּמְרוּק בְּרָע״. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנִּדּוֹן בְּהִדְרוֹקָן: שֶׁנֶּאֱמַר ״וּמַכּוֹת חַדְרֵי בָטֶן״. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: סִימָן לַעֲבֵירָה הִדְרוֹקָן. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה מִינֵי הִדְרוֹקָן הֵן: שֶׁל עֲבֵירָה עָבֶה, וְשֶׁל רָעָב תָּפוּחַ, וְשֶׁל כְּשָׁפִים דַּק. שְׁמוּאֵל הַקָּטָן חָשׁ בֵּיהּ. אֲמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִי מֵפִיס? אִיתַּסִּי. אַבָּיֵי חָשׁ בֵּיהּ. אֲמַר רָבָא: יָדַעְנָא בֵּיהּ בְּנַחֲמָנִי דְּמַכְפֵּין נַפְשֵׁיהּ. רָבָא חָשׁ בֵּיהּ. וְהָא רָבָא הוּא דְּאָמַר נְפִישִׁי קְטִילֵי קְדָר מִנְּפִיחֵי כָפָן? שָׁאנֵי רָבָא, דְּאׇנְסִי לֵיהּ רַבָּנַן בְּעִידָּנֵיהּ בְּעַל כּוּרְחֵיהּ. תָּנוּ רַבָּנַן: אַרְבָּעָה סִימָנִין הֵן: סִימָן לַעֲבֵירָה — הִדְרוֹקָן, סִימָן לְשִׂנְאַת חִנָּם — יֵרָקוֹן, סִימָן לְגַסּוּת הָרוּחַ — עֲנִיּוּת, סִימָן לְלָשׁוֹן הָרָע — אַסְכָּרָה. תָּנוּ רַבָּנַן: אַסְכָּרָה בָּאָה לְעוֹלָם

10 ברטנורא פתח ↗

שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי עַם הָאָרֶץ. שֶׁנֶּהֱנֶה וּמְהַנֶּה בְּשָׁוֶה, וְזֶהוּ יִשּׁוּבָהּ שֶׁל הָאָרֶץ, אֲבָל אֵינוֹ יוֹדֵעַ קְרָא דִּכְתִיב משלי טו וְשׂוֹנֵא מַתָּנוֹת יִחְיֶה. וְזֶהוּ לְשׁוֹן עַם הָאָרֶץ הָאָמוּר בְּכָל מָקוֹם, שֶׁרוֹצֶה בְּתִקּוּנָהּ שֶׁל הָאָרֶץ אֲבָל אֵין בּוֹ חָכְמָה לְהַבְדִּיל בַּתִּקּוּנִין הָרְאוּיִין:

11 דרך חיים פתח ↗

ואמנם יש לפרש מה שאמר כאן 'נוח לכעוס וקשה לרצות' שהוא רשע, וכן מה שאמר 'קשה לכעוס ונוח לרצות' הוא חסיד כמשמעו, וכדאמרינן בפרק -ד'- ג' דנדרים כב:, אמר רב נחמן, כל אדם הכועס בידוע שעונותיו מרובין מזכיותיו, שנאמר משלי כט, כב "איש אף יגרה מדון ובעל חמה רב פשע", עד כאן הגמרא. הרי לך כי מי שהוא נוח לכעוס הוא "רב פשע", כמו שאמר הכתוב. ובודאי דבר זה יש לו טעם מופלג בחכמה מאוד, כי כל כעס היא יציאה מן השווי בתגבורת כאשר הוא בעל כעס וחמה, שהוא יוצא מן השעור הראוי. ודבר זה הוא מורה על פשע וחטא, כי האדם אשר הוא בעל זכיות אינו יוצא מן השווי, ואדרבא, הוא נשאר בשווי, כמו שנקרא 'צדיק' ו'ישר', שהוא נשאר על היושר השוה, מבלי שהוא יוצא מן היושר הגמור. וזה שהוא בעל חמה רב*, יוצא ברגזנותו מן היושר והשווי, בודאי הוא בעל פשע, שבעל פשע הוא יוצא מן היושר ומן השווי. ומפני זה אמר בכאן מי שנוח לכעוס וקשה לרצות הרי הוא קרוב אל הכעס ואל החימה, ולהיות עומד בחימה ובכעס, וזהו יציאה מן השווי והיושר. ולהפך גם כן, אם הוא קשה לכעוס ונוח לרצות, בודאי אדם כזה בעל שווי ובעל יושר הוא, ולכך קשה שיצא מן השווי. ואם הוא יוצא, נוח לחזור אל השווי, שהוא מקומו, שהוא איש צדיק וישר, כי הכעס היא יציאה בתגבורת החימה מן השווי, ודבר זה מבואר.

12 ברטנורא פתח ↗

זֶה חֵלֶק רָע. לֹא הֲוָה שַׁיָּךְ לְמִתְנֵי הָכָא חָסִיד אוֹ רָשָׁע, שֶׁאֵין זֶה דָּבָר הַתָּלוּי בִּבְחִירָתוֹ שֶׁל אָדָם, אֶלָּא חִסָּרוֹן שֶׁהָיָה בּוֹ מֵעִקַּר בְּרִיָּתוֹ:

13 ברטנורא פתח ↗

עֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁל אֲחֵרִים. דְּיוֹדֵעַ שֶׁהַצְּדָקָה מְעַשֶּׁרֶת וְאֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁאֲחֵרִים יִתְעַשְּׁרוּ. פֵּרוּשׁ אַחֵר, יֵשׁ מִי שֶׁחָס עַל מָמוֹן קְרוֹבָיו יוֹתֵר מֵעַל מָמוֹנוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹתֵן אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁקְּרוֹבָיו יִתְּנוּ, שֶׁלֹּא יְאַבְּדוּ אֶת מָמוֹנָם, וְהַיְנוּ עֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁל אֲחֵרִים דּוּמְיָא דְּעֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁלּוֹ דִּבְסֵיפָא:

14 ברטנורא פתח ↗

הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה. הוֹלֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לִשְׁמֹעַ וְאֵינוֹ שׁוֹנֶה וְלוֹמֵד וְלֹא מֵבִין:

18 ברטנורא פתח ↗

אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ. כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא הוּא בַּגֵּיהִנֹּם וְתַלְמִידָיו בְּגַן עֵדֶן:

19 רש"י על משנה אבות פתח ↗

אשריך בעולם הזה. שלא תצטרך לבריות ולעוה״ב דמתוך שהוא נהנה מיגיעו לא בא לידי גזל ונוחל שני עולמות:

20 ברטנורא פתח ↗

עַז פָּנִים. לְפִי שֶׁהָעַזּוּת נִכָּר בַּפָּנִים כְּדִכְתִיב משלי כא הֵעֵז אִישׁ רָשָׁע בְּפָנָיו, לְפִיכָךְ נִקְרָא עַז פָּנִים:

21 ברטנורא פתח ↗

בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֹת. דִּכְתִיב שם ה אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם, וְגַבֵּי שְׁכֶם כְּתִיב בראשית לד וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ, וְלֵוִי בְּאוֹתוֹ פֶּרֶק בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה, וְקָרֵי לֵיהּ אִישׁ:

22 ברטנורא פתח ↗

הֲפֹךְ בָּהּ וַהֲפֹךְ בָּהּ. בַּתּוֹרָה:

23 ברטנורא פתח ↗

לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא. כְּפִי רֹב הַצַּעַר שֶׁאַתָּה סוֹבֵל בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה וַעֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, יִהְיֶה שְׂכָרְךָ מְרֻבֶּה:

23 דרך חיים פתח ↗

אבל פירוש מה שאמרו 'שאי אתה יודע מתן שכרן של מצות', דהיינו מצד המצוה בעצמה אי אתה יודע למתן שכרן של מצות. אבל המצוה שהיא* בא לאדם בטורח ובצער, דבר זה ענין בפני עצמו, דודאי 'לפום צערא אגרא' להלן פ"ה מכ"ב, וכמו שיתבאר גם כן בסמוך, שדבר זה - דהיינו צער המצוה - הוא דבר בפני עצמו, ולא שייך אל המצוה. ומעתה הוי קל וחומר שפיר; ומה מצוה שהיא באיסר, רצה לומר היא ממצות שאין בה טורח, והוצאתה אינה* מרובה, רק בשביל המצות עצמה נאמר דברים כב, ז "למען יטב לך והארכת ימים", כל שכן מצוה שהיא כמותה, ויש עמה טורח והוצאה, שהוא זוכה לשכר הרבה יותר. ולא בא ללמד רק כי השכר הזה "למען יטב לך והארכת ימים", נאמר בשביל המצוה בלבד, אף על גב שהיא קלה, כל שכן כאשר יש עם המצוה טורח והוצאה, שזה ודאי יותר שכר מן מצוה דוגמתה בשכר. ולא בא ללמד רק שיש שכר כאשר עושה המצוה בצער ובהוצאה, זולת שכר המצוה עצמה.

1 וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר כוּ'. הָכִי פֵּרוּשׁוֹ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר מִזֶּה שֶׁהוּא נִבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, כְּלוֹמַר אֵיזֶה לִמּוּד נִמְשָׁךְ מִזֶּה. וְלֹא שֶׁהִיא שְׁאֵלָה עַל הַבְּרִיאָה עַצְמָהּ לָמָּה הָיְתָה בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, אֶלָּא שֶׁרָצָה לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לִלְמֹד מֵהַבְּרִיאָה שֶׁהִיא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת לִמּוּד מוּסָר נָאֶה, שֶׁהַלֹּא בְּמַאֲמַר אֶחָד כוּ', וְיָצָא לָנוּ מִמַּה שֶּׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה, לְהִפָּרַע כוּ'. אֲבָל לֹא שֶׁלְּכָךְ הָיְתָה כַּוָּנַת הַבְּרִיאָה בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת כְּדֵי לְהִפָּרַע וְכוּ', שֶׁאֵין זֶה מִמִּדַּת טוּבוֹ יִתְבָּרַךְ לַעֲשׂוֹת פְּעֻלָּה יְתֵרָה כְּדֵי לְהִפָּרַע כוּ'. דֶּרֶךְ חַיִּים:

2 לְהִבָּרְאוֹת. וְלֹא תְּנַן בָּרָא הָעוֹלָם וְיָכוֹל לִבְרֹא. נִרְאֶה בְּעֵינַי שֶׁהִפְלִיא בָּזֶה הוֹרָאַת הַבְּרִיאָה שֶׁהָיְתָה יֵשׁ מֵאַיִן וְאֶפֶס מֻחְלָט, וְלֹא כְּמַחֲשֶׁבֶת הַחוֹשֵׁב בְּחֹמֶר קַדְמוֹן. שֶׁכַּאֲשֶׁר נַאֲמִין בְּאֶפֶס מֻחְלָט, צוֹדֵק הַמַּאֲמָר לוֹמַר שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת שֶׁהוּא מִצַּד הַנִּבְרָא, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֶפֶס וְאַיִן מֻחְלָט הָיָה, אֵין מוֹנֵעַ מִלְּהִבָּרְאוֹת בְּמַאֲמָר אֶחָד כְּמוֹ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת. אֲבָל אִלּוּ הָיָה חֹמֶר קָדוּם, לֹא יִצְדַּק לוֹמַר בִּפְשִׁיטוּת שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת מִצַּד הַחֹמֶר, כִּי שֶׁמָּא טֶבַע הַחֹמֶר לֹא הָיָה מְקַבֵּל הַבְּרִיאָה בְּמַאֲמָר אֶחָד: עיקר תוי"ט.

1 לְהוֹדִיעַ. כְּלוֹמַר דָּבָר זֶה מַה שֶּׁהָיוּ עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת הוּא מוֹדִיעַ לָנוּ כַּמָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶרֶךְ אַפַּיִם. דֶּרֶךְ חַיִּים:

2 מִנֹּחַ כוּ'. לֹא דָּמֵי לְמֵאָדָם וְעַד נֹחַ. דְּאָדָם וְנֹחַ בִּכְלַל עֲשָׂרָה, אֲבָל הָכָא אֵין נֹחַ בִּכְלָל. אֶלָּא לְפִי דְּסִיֵּם בְּנֹחַ הֲדַר וּפָתַח בֵּיהּ:

3 לְהוֹדִיעַ כוּ'. וּמוֹדִיעַ בָּזֶה דָּבָר גָּדוֹל יוֹתֵר מִן הַקּוֹדֵם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַאֲרִיךְ אַף וְלֹא גָבִי דִּילֵיהּ בְּהַשְׁחָתָה וְכִלָּיוֹן גָּמוּר כְּמוֹ בְּדוֹר הַמַּבּוּל. וְנִרְאֶה לִי דְּהַיְנוּ דִּכְתִיב אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְלֹא אֶרֶךְ אַף, דִּתְרֵי אַף הֲווּ. חֲדָא שֶׁיּוֹצֵא לַפֹּעַל, וּלְבַסּוֹף מַשְׁחִית הַכֹּל, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא לַפֹּעַל לְכִלָּיוֹן חָרוּץ שׁוֹטֵף, כִּי צַדִּיק מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת אֱלֹהִים: עיקר תוי"ט.

1 אָבִינוּ. שֶׁאָנוּ זוֹכִים וּמְקַבְּלִים טוֹבָה בִּזְכוּתוֹ זֶה שֶׁעָמַד בְּכָל נִסְיוֹנוֹתָיו, לְפִיכָךְ קְרָאוֹ הַתַּנָּא בְּכָאן אָבִינוּ. נִרְאֶה לִי:

2 וְעָמַד כוּ'. שֶׁלֹּא הִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו. רַשִׁ"י:

3 לְהוֹדִיעַ כוּ'. שֶׁבְּזֶה אָנוּ יוֹדְעִים בְּוַדַּאי כַּמָּה חִבָּתוֹ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַשִׁ"י בְּפֵרוּשׁוֹ עַתָּה יָדַעְתִּי, לְהָשִׁיב לַשָּׂטָן וְלַגּוֹיִם הַתְּמֵהִים מַה הִיא חִבָּתִי אֶצְלְךָ יֵשׁ לִי כוּ': עיקר תוי"ט.

1 וְאֵלּוּ הֵם נִסִּים בְּלִי סָפֵק. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

2 וְזֶה הָיָה לְנוֹי וּלְתִפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל. וּבְלֹא אֹהֶל נַמִּי תִּסְגֵי לָהֶם בְּהִבָּקְעוֹ לְבַד, דְּאֵין סָפֵק דְּהָעַנְנֵי כָּבוֹד לֹא סָרוּ מֵהֶם. וְכֵן נַמִּי הַנֵּס הַחֲמִישִׁי נַעֲשָׂה לְנוֹי:

3 הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. לְפִי שֶׁהַמַּכּוֹת בָּאוּ בְּמִשְׁפָּט וּבְדִין עַל הַמִּצְרִיִּים, לְכָךְ יִחֲדָם הַתַּנָּא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא דַּיַּן אֱמֶת. אֲבָל בַּנִּסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ לֹא יִחֲדוּם לוֹ, לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה שׁוּרַת הַדִּין נוֹתֵן לַנֵּס לְפִי שֶׁהַלָּלוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים כוּ'. מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל:

4 הַיָּם. מַה שֶּׁהִקְדִּים הַתַּנָּא הַנִּסִּים שֶׁבַּיָּם לְפִי שֶׁעִקַּר הַמַּכּוֹת הָיוּ לְמַעַן סַפֵּר שְׁמוֹ בָּעוֹלָם. וְעִקַּר הוֹדָעָה זוֹ לֹא הָיָה נִכָּר רַק מֵאֲשֶׁר יַפְלֶה ה' בֵּין מִצְרַיִם וּבֵין יִשְׂרָאֵל. הִלְכָּךְ בִּהְיוֹתָם עִקָּרִים בְּאֵיכוּת הַפִּרְסוּם, לְכָךְ הִקְדִּימָם אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיוּ קֹדֶם בַּזְּמַן. מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל:

5 נִסּוּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָעֵגֶל חֵטְא הָיָה, נִקְרָא נִסָּיוֹן, שֶׁעִנְיַן נִסָּיוֹן לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא מִעוּט הָאֱמוּנָה וְהִסְתַּפְּקָם בּוֹ. וְכָךְ הוּא חֵטְא הָעֵגֶל שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ וְלֹא בָּטְחוּ בּוֹ שֶׁיֵּלְכוּ בֶּטַח דַּרְכָּם בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר הוֹלִיכָם בָּהּ מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב שֶׁהֶאֱרִיךְ וּמַסִּיק שֶׁאֵין לְחַשֵּׁב הָעֵגֶל לְנִסָּיוֹן, וְלַחֲשֹׁב בִּמְקוֹמוֹ וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף, כִּדְאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא שֶׁבַּעֲלִיָּתָם מִן הַיָּם אָמְרוּ כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ עוֹלִין מִצַּד זֶה כוּ'. אֲבָל וַיָּבֹאוּ מָרָתָה לָאו בָּעֲלִיָּה מִן הַיָּם הָיָה. וּבַגְּמָרָא דְּחָשִׁיב לָעֵגֶל גַּם כֵּן, יֵשׁ לוֹמַר דְּמִתְאוֹנְנִים וְהָאסַפְסוּף חֲדָא הוּא, וְתַלְיָא בִּפְלֻגְתָּא דְּרַבִּי וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת דַּף קט"ז, עַיֵּן שָׁם. וּבְזֶה נִיחָא הַמִּדְרַשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת מְצֹרָע שֶׁהֵבִיא וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא שֶׁנֶּאֱמַר עַל הָאסַפְסוּף עַל מִתְאוֹנְנִים:

6 בַּמִּדְבָּר. שֶׁעַל שֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר מָקוֹם שָׁמֵם מֵאֵין יוֹשֵׁב, וְחָסֵר, אֵין כָּל בּוֹ, חָשְׁבוּ אוּלַי שֶׁהוּא מֵחֶסְרוֹן הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל הַגָּלִיל הַהוּא, וּלְפִיכָךְ נִסּוּהוּ. וְהַיְנוּ דְּדָיֵיק לְמִתְנֵי בַּמִּדְבָּר. וְקָא קָרֵי לֵיהּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָקוֹם בְּכָאן, לְהוֹרוֹת כִּי הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם מֵאֵין פָּנוּי מֵהַשְׁגָּחָתוֹ. מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל: עיקר תוי"ט.

1 עֲשָׂרָה כוּ'. וְקָא מָנֵי לְהוּ דְּלֹא רְמִיזוּ בִּקְרָא כְּלָל:

2 מֵרֵיחַ כוּ'. מִתַּאֲוַת בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ. אִי נַמִּי מֵרֵיחַ אֵבָרִים שֶׁל הַמַּעֲרָכָה. שֶׁאִלּוּ הֵרִיחָה וּבָאת לִטְעֹם מֵהֶן אֵין שׁוֹמְעִין לָהּ לְהַאֲכִילָהּ בְּשַׂר קֹדֶשׁ. רַשִׁ"י:

3 וְלֹא הִסְרִיחַ כוּ'. כְּשֶׁלֹּא הָיָה לוֹ פְּנַאי לְהַקְטִיר בַּלַּיְלָה כָּל הָאֲבָרִים שֶׁנִּתְעַכְּלוּ מִבָּעֶרֶב מַעֲלִין אוֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, וְעוֹמְדִים שָׁם שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים עַד שֶׁיִּהְיוּ פְּנוּיִים לְהַקְטִירָם, שֶׁאֵין לִינָה פּוֹסֶלֶת בָּהֶן בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, וְנַעֲשָׂה בָּהֶן נֵס וְלֹא הָיוּ מַסְרִיחִין כָּל זְמַן עַכָּבָתָן. רַשִׁ"י. וְתָּנֵי מֵעוֹלָם, יֵשׁ לוֹמַר דְּאָתָא לַאֲתוֹיֵי לְהַבָּמוֹת וְנוֹב וְגִבְעוֹן וּמִשְׁכָּן שֶׁבַּמִּדְבָּר:

4 בְּבֵית הַמִּטְבָּחַיִם כוּ'. שֶׁבָּעֲזָרָה, בְּמָקוֹם שֶׁהָיוּ שָׁם שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל שַׁיִשׁ שֶׁמַּדִיחִין עֲלֵיהֶם אֶת הָאֵמוּרִים, וְלֹא הָיָה יוֹרֵד שָׁם זְבוּב, מִשּׁוּם מִאוּס. רַשִׁ"י:

5 בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. אַף שֶׁהוּא הִתְגַּבְּרוּת קִטְרוּג הַיֵּצֶר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

6 עַמּוּד כוּ'. הָעוֹלֶה מִן הַקָּרְבָּנוֹת. אֲבָל בְּעֵת הַהַקְרָבָה הָיָה הָאֲוִיר נָח. הָרַמְבַּ"ם:

7 הִזִּיק. לֹא תְּנַן לֹא נָשַׁךְ, אֶלָּא אֲפִלּוּ אִם אֵרַע לִפְעָמִים שֶׁהָיָה נוֹשֵׁךְ לֹא הָיָה מַזִּיק. וְתָנֵי מֵעוֹלָם, פֵּרֵשׁ בְּמִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל, שֶׁאֶפְשָׁר דְּאָתָא לַאֲתוֹיֵי אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם. שֶׁכְּדָאִית הִיא קְדֻשַּׁת הָאָרֶץ: עיקר תוי"ט.

1 הָרוֹצֶה לַעֲמֹד עַל כַּוָּנַת הָעִנְיָן. יְעַיֵּן בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: וְקָשֶׁה, דְּאָמַר אִם בְּרִיאָה יִבְרָא, וַהֲרֵי בְּרוּאָה וְעוֹמֶדֶת כְּפִי קַבָּלַת חֲזַ"ל פֹּה כוּ'. וְלִי נִרְאֶה, דְּפִי הָאָרֶץ פֵּרוּשׁוֹ דִּבּוּר הָאָרֶץ, דּוּמְיָא דְּפִי הָאָתוֹן וּפִי הַבְּאֵר. וְהָכִי פֵּרוּשָׁא דִּקְרָא, אִם בִּבְרִיאָה וּתְחַסֵּר בֵּי"ת הַשִּׁמּוּשׁ בְּתֵבַת בְּרִיאָה, וְכָמוֹהָ רַבִּים שֶׁמִּימֵי בְּרֵאשִׁית הוּא הַגֵּיהִנֹּם, יִבְרָא קְרוּבֵי פִּתְחָא כְּמַאֲמַר חֲזַ"ל בְּחֵלֶק, וְעַל יְדֵי כֵן וּפָצְתָה מִלְּשׁוֹן פָּצוּ שְׂפָתָי, תַּשְׁמִיעַ קוֹל דְּבָרִים לְהַגִּיד כָּל הַנַּעֲשֶׂה בְּתוֹכָהּ שֶׁיֵּרְדוּ חַיִּים שְׁאוֹלָה לִדְיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה. וְאַחַר כָּךְ בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה אָמַר וְתִפְתַּח וְגוֹ' אָמַר פְּתִיחַת פֶּה לְבַד לִבְלֹעַ אוֹתָם. וְעוֹד הָיָה שֶׁהָעָם נָסוּ לְקוֹלָם, רוֹצֶה לוֹמַר קוֹל דִּבְרֵי הָאָרֶץ, דְּאִם לֹא כֵּן קָשֶׁה דְּאַדְרַבָּה דֶּרֶךְ שׁוֹמְעִים קוֹל צוֹעֲקִים אוֹי וַאֲבוֹי שֶׁיִּתְקָרְבוּ אֶל הַקּוֹל. וְזֶה לְשׁוֹן רַשִׁ"י בַּחֻמָּשׁ, לְקוֹלָם, בִּשְׁבִיל קוֹל הַיּוֹצֵא עַל בְּלִיעָתָם. וְעַיֵּן שָׁם בַּרְאֵ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

2 וְקָשֶׁה, דְּאָמַר אִם בְּרִיאָה יִבְרָא, וַהֲרֵי בְּרוּאָה וְעוֹמֶדֶת כְּפִי קַבָּלַת חֲזַ"ל פֹּה כוּ'. וְלִי נִרְאֶה, דְּפִי הָאָרֶץ פֵּרוּשׁוֹ דִּבּוּר הָאָרֶץ, דּוּמְיָא דְּפִי הָאָתוֹן וּפִי הַבְּאֵר. וְהָכִי פֵּרוּשָׁא דִּקְרָא, אִם בִּבְרִיאָה וּתְחַסֵּר בֵּי"ת הַשִּׁמּוּשׁ בְּתֵבַת בְּרִיאָה, וְכָמוֹהָ רַבִּים שֶׁמִּימֵי בְּרֵאשִׁית הוּא הַגֵּיהִנֹּם, יִבְרָא קְרוּבֵי פִּתְחָא כְּמַאֲמַר חֲזַ"ל בְּחֵלֶק, וְעַל יְדֵי כֵן וּפָצְתָה מִלְּשׁוֹן פָּצוּ שְׂפָתָי, תַּשְׁמִיעַ קוֹל דְּבָרִים לְהַגִּיד כָּל הַנַּעֲשֶׂה בְּתוֹכָהּ שֶׁיֵּרְדוּ חַיִּים שְׁאוֹלָה לִדְיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה. וְאַחַר כָּךְ בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה אָמַר וְתִפְתַּח וְגוֹ' אָמַר פְּתִיחַת פֶּה לְבַד לִבְלֹעַ אוֹתָם. וְעוֹד הָיָה שֶׁהָעָם נָסוּ לְקוֹלָם, רוֹצֶה לוֹמַר קוֹל דִּבְרֵי הָאָרֶץ, דְּאִם לֹא כֵּן קָשֶׁה דְּאַדְרַבָּה דֶּרֶךְ שׁוֹמְעִים קוֹל צוֹעֲקִים אוֹי וַאֲבוֹי שֶׁיִּתְקָרְבוּ אֶל הַקּוֹל. וְזֶה לְשׁוֹן רַשִׁ"י בַּחֻמָּשׁ, לְקוֹלָם, בִּשְׁבִיל קוֹל הַיּוֹצֵא עַל בְּלִיעָתָם. וְעַיֵּן שָׁם בַּרְאֵ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

3 שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים הַבְּאֵר עוֹלֶה וְנוֹבֵעַ מַיִם, וְנִבְרָא אֶל הַבְּאֵר הַזֶּה פֶּה שֶׁיֵּצְאוּ הַמַּיִם בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלְכִין. דֶּרֶךְ חַיִּים. וְזֶהוּ גַּם כֵּן כַּוָּנַת רַשִׁ"י שֶׁהַסֶּלַע הָיָה הוֹלֵךְ וּמִתְגַּלְגֵּל. דְּאִי כִּפְשׁוּטוֹ הָיָה לוֹ כָּאן לְהַזְכִּיר הַנֵּס שֶׁהַסֶּלַע נָתַן מַיִם בְּתָלוּשׁ:

4 כְּלוֹמַר שֶׁיִּהְיוּ עוֹנִים כְּנֶגֶד הַדִּבּוּר שֶׁלָּהּ. וּבְהָכִי נִיחָא דְּלֹא תָּנֵי פִּי הַסֶּלַע. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

5 וְהַקָּרוֹב אֵלַי שֶׁהָיָה הַדָּבָר נִסִּי וּמַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה. וְהַרְבֵּה נִתְלַבְּטוּ בָּזֶה כוּ'. וְכָתַב בַּעַל עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת מַאֲמָר חִקּוּר הַדִּין חֵלֶק ב' פֶּרֶק כ' שֶׁהָיָה זֶה מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים בִּלְתִּי מְשֹׁעָר בְּשִׂכְלֵנוּ, לֹא כְּמַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט שֶׁצִּיְּרוּ זוּלָתֵנוּ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְנַעַר יִכְתְּבֵם:

6 כְּלוֹמַר לְפִיכָךְ הָיוּ נִגְלָלִים וְלֹא הָיוּ כִּסְנַפְּרִינוֹן שֶׁלָּנוּ שֶׁהוּא מִקְשָׁה וְלֹא נִגְלָל. אֲבָל הָיָה סַפִּירִיִי לְמַרְאֶה וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר. וְהַלּוּחוֹת הַיְנוּ הָרִאשׁוֹנוֹת, דְּאִלּוּ שְׁנִיּוֹת מֹשֶׁה פְּסָלָן מֵעַצְמוֹ:

7 וְיֵשׁ אוֹמְרִים כוּ'. מַסִּיק בְּדֶרֶךְ חַיִּים, דְּלֹא אֲתוֹ לְאִיפְּלוֹגֵי, אֶלָּא שֶׁכָּל אֶחָד מוֹסִיף עַל הַקּוֹדְמִים. לְפִי שֶׁיֵּשׁ בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת זְמַנִּים מְחֻלָּקִים, כִּדְאִיתָא בְּשַׁבָּת דַּף ל"ד כוּ'. וְנֻסָּח אַחֵר אֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק וְקִבְרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף הַמַּזִּיקִין, וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף צְבַת כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: עיקר תוי"ט.

1 עַיֵּן כֵּלִים פי"ב מ"ז שֶׁיַּחְסְרֵהוּ הַהַשְׁלָמָה וְהַתִּקּוּן כוּ', וְכֵן אִישׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעֲלוֹת שִׂכְלִיּוֹת וּמַעֲלוֹת הַמִּדּוֹת אָמְנָם אֵינָם שְׁלֵמוֹת וְלֹא הוֹלְכוֹת עַל סֵדֶר כָּרָאוּי אֲבָל יֵשׁ בָּהֶן עִרְבּוּבְיָא וּבִלְבּוּלִים וְהִתְעָרֵב בָּהֶם חִסָּרוֹן, וְאֵין זֶה עַם הָאָרֶץ שֶׁיֵּשׁ לוֹ דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁהֵן מַעֲלוֹת הַמִּדּוֹת בִּלְבַד, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאֵינוֹ בּוּר דְּמִשְׁנָה ה' פֶּרֶק ב'. הָרַמְבַּ"ם:

2 שִׁבְעָה דְּבָרִים כוּ'. הִקְדִּימוֹ לַגֹּלֶם לְפִי שֶׁלּוֹ קְדִימָה בַּזְּמַן, וּמִכָּל מָקוֹם בֵּאֵר הַמִּדּוֹת בֶּחָכָם שֶׁכֵּן נָאֶה לְהַעֲלוֹת עַל שְׂפָתַיִם יִשַּׁק מִדּוֹת הֶחָכָם כוּ':

3 וְזֶה בִּתְשׁוּבָה. אֲבָל בִּשְׁאֵלָה הָא תְּנַן בְּמִשְׁנָה ה' פֶּרֶק ב' וְלֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד:

4 וּבְמִנְיָן. וְיֵשׁ סְפָרִים דְּלֹא גָּרְסֵי וּבְמִנְיָן. וּמִכָּל מָקוֹם לִדְגָרְסֵי, אוֹ אוֹ קָתָנֵי. וְעַיֵּן פֶּרֶק קַמָּא דְּעֵדֻיּוֹת מִשְׁנָה ה': עיקר תוי"ט.

5 כְּלוֹמַר וְלֹא סַגִּי לֵיהּ בְּמַה שֶּׁלֹּא נִכְנַס לְתוֹךְ דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ, אֲבָל יִתְמַהְמֵהַּ גַּם כֵּן עַד שֶׁיֵּדַע שֶׁיָּשִׁיב כַּהֲלָכָה:

6 וּתְמֵהַנִי דְּזוֹ מִדַּת כָּל אָדָם שֶׁלֹּא לְשַׁקֵּר, כָּל שֶׁכֵּן בִּפְסַק דִּין שֶׁיִּתְלֶה עַצְמוֹ בְּאִילָן גָּדוֹל כוּ' וְנִמְצָא מַכְשִׁיל הָרַבִּים, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁאֵין הַדִּין כָּךְ, גַּם הָרְאָיָה שֶׁהֵבִיא מֵאַנְשֵׁי חָרָן אֵינוֹ עִנְיָן לְנִדּוֹן זֶה. וְהָרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ, וְלֹא יִתְפָּאֵר בְּמַה שֶּׁלֹּא יָדַע, וְהוּא אָמְרוֹ עַל מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע אוֹמֵר לֹא שָׁמַעְתִּי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

1 גּוּפֵי כוּ'. כְּלוֹמַר עֲבֵרוֹת חֲלוּקוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

2 מְעַשְּׂרִין. מַעֲשֵׂר שֵׁם כּוֹלֵל לְכָל הַמַּתָּנוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

3 בַּצֹּרֶת כוּ'. בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת דַּף ל"ב יָלְפִינַן לָהּ מִקְּרָא:

4 הַחַלָּה. כְּלוֹמַר אַף שֶׁלֹּא לִטֹּל אֶת הַחַלָּה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

5 וְכֵיוָן שֶׁפָּשְׁעוּ הַבֵּית דִּין וְלֹא עָשׂוּ, לְפִיכָךְ דֶּבֶר בָּא לָעוֹלָם וְאֵינוֹ מַבְחִין בֵּין טוֹב לְרַע וְהָיָה כַּצַּדִּיק כָּרָשָׁע. אֲבָל לְשׁוֹן שֶׁלֹּא נִמְסְרוּ, לֹא מַשְׁמַע כֵּן, אֶלָּא כִּדְפֵרְשׁוּ הַמְפָרְשִׁים כְּגוֹן מִיתוֹת בִּידֵי שָׁמַיִם וּכְרֵתוֹת, אִי נַמִּי שֶׁלֹּא בְּהַתְרָאָה אוֹ שֶׁבָּרַח הָעוֹבֵר:

6 שְׁבִיעִית. שֶׁדִּינָם לְהַפְקִירָם, אִי נַמִּי לְבַעֲרָם לְגַמְרֵי וּכְמוֹ שֶׁתְּנַן בְּמִשְׁנָה ב' פֶּרֶק ט' דִּשְׁבִיעִית. וּלְפִיכָךְ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, שֶׁהַדֶּבֶר בָּא לָעוֹלָם שֶׁהוּא הֶפְקֵר בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵין הַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית מַבְחִין. וְאִלּוּ חֶרֶב אֶפְשָׁר כִּי יְחַנֵּן קוֹלוֹ שָׁמוֹעַ יִשְׁמַע וְיַנִּיחֵהוּ הָאוֹיֵב. דֶּרֶךְ חַיִּים. וְהָנֵי תְּרֵי כֵּיוָן שֶׁדּוֹמִים בָּעֹנֶשׁ נֶחְשְׁבוּ לְחַד בְּמִנְיַן הַשִּׁבְעָה. וְכֵן בְּסָמוּךְ:

7 חֶרֶב כוּ'. בַּגְּמָרָא שָׁם יָלְפִינַן לָהּ מִקְּרָא: עיקר תוי"ט.

1 חַיָּה רָעָה כוּ' גָּלוּת כוּ'. כֻּלְּהוּ מַיְתֵי לְהוּ קְרָאֵי בַּגְּמָרָא שָׁם:

2 מִתְרַבֶּה. שֶׁכַּאֲשֶׁר יִקְרֶה שֶׁיִּהְיֶה דֶּבֶר בְּאֵלּוּ הַפְּרָקִים יִתְרַבֶּה אָז בְּעָוֹן אֵלּוּ, לְפִי שֶׁיִּקְרֶה בָּהֶם תָּמִיד הֶעָוֹן אֵצֶל קְצָת הָאֲנָשִׁים, וְהִנֵּה הוּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כִּי הֶחְסִיר חַיּוּת הֶעָנִי וְגַם חָשַׁשׁ שֶׁכְּשֶׁיִּתֵּן שֶׁיֶּחְסַר לוֹ לַחְמוֹ כְּשֶׁיַּאֲרִיכוּ לוֹ חַיָּיו, לְכָךְ יַחְסְרוּ חַיָּיו וְתִשָּׁאֵר תְּבוּאָתוֹ לַאֲחֵרִים. וּמֵעַתָּה לֹא קָשְׁיָא עַל הַמִּשְׁנָה הַקּוֹדֶמֶת. מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל:

3 וּבְמוֹצָאֵי הֶחָג. כִּי בֶּחָג כְּבָר נִשְׁלַם עֵסֶק הָאֲדָמָה, וּמִי שֶׁנָּתַן אֵלּוּ הַחֻקִּים נְתָנָם, וּמִי שֶׁלֹּא נְתָנָם גְּזָלָם. הָרַמְבַּ"ם: עיקר תוי"ט.

1 שֶׁלִּי כוּ'. לֹא בְּנוֹתְנֵי צְדָקָה אַיְרִינַן, דְּהַנְהוּ מַתְנְיָין לְקַמָּן מִשְׁנָה י"ג, אֶלָּא בַּהֲנָאָה דְּעָלְמָא:

2 וְדַוְקָא שֶׁהוּא רוֹצֶה לֵהָנוֹת מִנִּכְסֵי אֲחֵרִים מִדַּעְתָּן. דְּאִלּוּ שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּן אַף עַל פִּי שֶׁרוֹצֶה גַּם לְהַנּוֹתָם הוּא גַּזְלָן גָּמוּר וְאֵין לְךָ רָשָׁע גָּדוֹל מִזֶּה. וְלֹא דִּבְּרוּ חֲזַ"ל אֶלָּא בְּדֵעוֹת, וְלֹא עַל הַגַּנָּב וְהַגַּזְלָן שֶׁהוּא רָשָׁע. מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל:

3 חָסִיד. לֹא שֶׁמְּבַזְבֵּז כָּל אֲשֶׁר לוֹ. שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ הַמְּבַזְבֵּז אַל יְבַזְבֵּז יוֹתֵר מֵחֹמֶשׁ, שֶׁלֹּא יְבַזְבֵּז יוֹתֵר מִדַּאי וְיִהְיֶה הוּא בְּהֶכְרֵחַ מֻטָּל עַל הַבְּרִיּוֹת. אֶלָּא בִּמְוַתֵּר כְּפִי הָרָאוּי אַיְרִינַן. דֶּרֶךְ חַיִּים: עיקר תוי"ט.

1 קָשֶׁה כוּ'. אֲבָל שֶׁלֹּא יִכְעַס כְּלָל לֹא נִמְצָא בְּשׁוּם דֵּעָה. כִּי מִי לָנוּ גָּדוֹל בַּעֲנָוָה כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְנֶאֱמַר בּוֹ וַיִּקְצֹף וְגוֹ' וְכוּ'. מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל:

2 רָשָׁע. דְּאָמַר מַר לֹא תִּרְתַּח וְלֹא תֶּחֱטָא. רַשִׁ"י. וְדֶרֶךְ חַיִּים מְפָרֵשׁ, כִּי הָא דְּאָמְרִינַן בִּנְדָרִים כָּל הַכּוֹעֵס בְּיָדוּעַ שֶׁעֲוֹנוֹתָיו מְרֻבִּין, שֶׁנֶּאֱמַר אִישׁ אַף יְגָרֶה מָדוֹן וּבַעַל חֵמָה רַב פָּשַׁע: עיקר תוי"ט.

1 וְאַף עַל פִּי שֶׁאֶפְשָׁר בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא לְאוֹקוֹמֵי גִּרְסָתוֹ כְּשֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ, מִי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לִכְלַל מִדָּה זוֹ אֵין רָאוּי לְהִקָּרֵא רָשָׁע כֵּיוָן שֶׁחֶסְרוֹן בְּרִיָּתוֹ הֱבִיאוֹ לִידֵי כָּךְ: עיקר תוי"ט.

1 וְעֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁלּוֹ לְפִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַבִּירוּת לֵב. וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לְעֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁל אֲחֵרִים. רַשִׁ"י. אֶלָּא כְּלוֹמַר כְּעַיִן רָעָה דְּמַתְנִיתִין י"ט, שֶׁאֵינוֹ מִסְתַּפֵּק בְּשֶׁלּוֹ וְחוֹמֵד בְּמַה שֶּׁרָאוּי אֶל הֶעָנִי. וְקָשֶׁה דְּאִם כֵּן רָשָׁע הוּא שֶׁעוֹבֵר עַל לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ. וְאֶפְשָׁר דְּהָכָא אַיְרֵי בְּעִנְיָן שֶׁאֵין מַחְסוֹר לֶעָנִי וְנִמְצָא שֶׁאֵינוֹ מְאַמֵּץ לְבָבוֹ מִתֵּת לֶעָנִי דֵּי מַחְסוֹרוֹ, וְאִלּוּ לֹא הָיָה מִי שֶׁיִּתֵּן הָיָה הוּא נוֹתֵן וּרְצוֹנוֹ לִתֵּן כְּשֶׁיִּמְצָא עָנִי שֶׁאֵין לוֹ נוֹתְנִים, וּמִכָּל מָקוֹם אַבִּירוּת לֵב הוּא. וְהַשְׁתָּא אָתֵי שַׁפִּיר דְּיִתֵּן וְיִתְּנוּ אֲחֵרִים חָסִיד, דְּקָשֶׁה, שֶׁכֵּן הוּא מִדַּת כָּל אָדָם, אֶלָּא דְּהָכָא בְּעָנִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דֵּי סִפּוּקוֹ בִּנְתִינַת אֶחָד מֵהֶם, וְהוּא רוֹצֶה שֶׁיִּתֵּן וְיִתְּנוּ כְּדֵי לְמַלְּאוֹת סִפּוּקוֹ בְּשֶׁפַע, לְאִישׁ כָּזֶה רָאוּי לְהִקָּרֵא חָסִיד. כֵּן נִרְאֶה לִי: עיקר תוי"ט.

1 יֵשׁ לְפָרֵשׁ דְהָכִי קָאָמַר, אִי נַמִּי לוֹמֵד וְאֵינוֹ מֵבִין. וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ, דְּהָכִי קָאָמַר, וְאֵינוֹ שׁוֹנֶה וְאֵינוֹ לוֹמֵד וְלֹא מֵבִין:

2 חָסִיד. שֶׁמַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ וּמַרְאֶה כְּאִלּוּ הוּא צָרִיךְ לַיּוֹשְׁבִים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: עיקר תוי"ט.

1 סְפוֹג. צֶמֶר הַיָּם. הָרַמְבַּ"ם: עיקר תוי"ט.

1 בְּדָבָר. גִּרְסַת הָרַ"ב בְּדָבָר בָּטֵל, בָּטֵל דָּבָר כוּ':

2 אַמְנוֹן וְתָמָר. לְדֻגְמָא בְּעָלְמָא נַקְטֵיהּ. וּלְפִיכָךְ לֹא קָשְׁיָא רֵישָׁא לְסֵיפָא: עיקר תוי"ט.

1 הִלֵּל וְשַׁמַּאי. לְפִי שֶׁתַּלְמִידֵיהֶם לֹא שִׁמְּשׁוּ כָּל צָרְכָּן וּמֵהֶם וְאֵילָךְ רָבְתָה הַמַּחֲלֹקֶת בְּיִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ נַקְטִינְהוּ לְדֻגְמָא. וּמִשּׁוּם הָכִי נַמִּי לֹא קָשְׁיָא רֵישָׁא לְסֵיפָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

2 קֹרַח כוּ'. לֹא הִזְכִּיר צַד הַשֵּׁנִי שֶׁהֵם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כְּמוֹ שֶׁזָּכַר בַּחֲלֻקָּה רִאשׁוֹנָה שְׁנֵי הַצְּדָדִים, לְפִי שֶׁבְּכָאן אֵינָם שָׁוִים, שֶׁמֹּשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּוָּנָתָם לַשָּׁמַיִם הָיְתָה, וְלֹא הָיְתָה בָּהֶם שׁוּם בְּחִינָה שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם. מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל: עיקר תוי"ט.

1 בַּגְּמָרָא מַפִּיק לְהוּ מִקְּרָאֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

2 אֵין מַסְפִּיקִין כוּ'. כְּלוֹמַר אֵין מְסַיְּעִין לוֹ כוּ'. מַה שֶּׁאֵין כֵּן לִשְׁאָר עוֹבְרֵי עֲבֵרָה כְּשֶׁיִּתֵּן אֶל לִבּוֹ לָשׁוּב וַדַּאי דַּהֲוֵי בִּכְלָל בָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: עיקר תוי"ט.

1 שֶׁמִּצְוֹת בְּנֵי אָדָם אֵינָם רַק לְפִי דַּעְתָּם. כִּי הַטּוֹבִים לֹא יְצַוּוּ בְּרַע, אֲבָל יַזְהִירוּ מִמֶּנּוּ. וְהַכָּתוּב אוֹמֵר הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם. הָרַמְבַּ"ם:

2 בָּעוֹלָם הַזֶּה. זֶה עַל דֶּרֶךְ יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י בְּרֵישׁ פֶּרֶק ד'. דְּאִי לֹא תֵימָא הָכִי, הֲרֵי כַּמָּה מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָרְעֵבִים וּצְמֵאִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֶלָּא לְפִי שֶׁהֵם מִסְתַּפְּקִין וְאֵינָם צְרִיכִים לַבְּרִיּוֹת נִקְרְאוּ אוֹכְלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְעוֹד יֵשׁ לוֹמַר שֶׁשּׁוּרַת הַדִּין הוּא אוֹמֵר, אֲבָל אֵל דֵּעוֹת ה' וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹת לְהַנְחִילוֹ יוֹתֵר שָׂכָר בָּעוֹלָם הַבָּא:

3 יוֹרְשִׁין גֵּיהִנֹּם. בָּעוֹלָם הַזֶּה. כִּדְאָמַר יוֹמָא דַּף עב לֹא תִירְתוּ תַּרְתֵּי גֵּיהִנֹּם. מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל: וְהוּא גַּם כֵּן אִישׁ מִרְמָה בַּעֲשׂוֹתוֹ תַּחְבּוּלוֹת לִפְעֻלּוֹת הָרַע. הָרַמְבַּ"ם: עיקר תוי"ט.

4 וְהוּא גַּם כֵּן אִישׁ מִרְמָה בַּעֲשׂוֹתוֹ תַּחְבּוּלוֹת לִפְעֻלּוֹת הָרַע. הָרַמְבַּ"ם:

1 עַז פָּנִים לְגֵיהִנֹּם. שֶׁמֵּעִיז פָּנָיו שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם:

2 וְנֶאֱמַר יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה:

3 וּבֹשֶׁת פָּנִים לְגַן עֵדֶן. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֹּשֶׁת פָּנִים לֹא בִּמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא, כְּדִכְתִיב וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ. מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל: עיקר תוי"ט.

1 כְּשֶׁתַּחְשֹׁב שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁעָשָׂה יַעֲקֹב עִם לָבָן אַחַר שֶׁנָּשָׂא אֶת לֵאָה וְיָלְדָה לוֹ אַחַר שְׁתֵּי שָׁנִים בְּקֵרוּב שֶׁעָלוּ בְּהֵרָיוֹן לִשְׁלֹשָׁה הָאַחִים רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי לְחֶשְׁבּוֹן שִׁבְעָה חֳדָשִׁים לְכָל אֶחָד, נִמְצָא לֵוִי בֶּן אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה כְּשֶׁיָּצְאוּ מִשָּׁם, הוֹסֵיף עֲלֵיהֶם שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים שֶׁעָשָׂה בַּדֶּרֶךְ וּשְׁמֹנָה עָשָׂר חֳדָשִׁים שֶׁעָשָׂה בְּסֻכּוֹת קַיִץ וְחֹרֶף וְקַיִץ שֶׁהֵם שְׁתֵּי שָׁנִים, הֲרֵי לֵוִי בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּלֶכְתָּם לִשְׁכֶם. וְנִקְרָא אִישׁ. רַשִׁ"י. וּבַחֻמָּשׁ פָּרָשַׁת וַיֵּשֶׁב בְּפָסוּק וַיִּתְאַבֵּל שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּבֵית אֵל שֶׁהוּא אַחַר מַעֲשֵׂה שְׁכֶם, לֹא דִּיֵּק:

2 לֹא נִמְצָא רַק שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה. וּבְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י דִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה פְּעָמִים כְּתִיב אָדָם עַד כִּי מֵאִישׁ לֻקֳּחָה זֹאת. וְצָרִיךְ לוֹמַר דְּאִישׁ נַמִּי מִן הַמִּנְיָן:

3 בְּמִדְרַשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת קֹרַח. וְנִרְאֶה לִי מִדְּאַשְׁכְּחַן בְּמֵתֵי מִדְבָּר שֶׁלֹּא נֶעֶנְשׁוּ בְּפָחוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים:

4 גְּמָרָא. וְנִרְאֶה לִי דִּרְצוֹנוֹ לוֹמַר דְּיִשְׂרָאֵל בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה גֵּרִים הָיוּ, וְגֵר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

5 לַזִּקְנָה. וְיֶשׁ סְפָרִים דְּגַרְסֵי לַחָכְמָה. בִּישִׁישִׁים חָכְמָה נוֹטָרִיקוֹן בֶּן שִׁשִּׁים. רִיטְבָ"א. וְאַף לְגִרְסָתֵנוּ זָקֵן זֶה שֶׁקָּנָה חָכְמָה. מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: עיקר תוי"ט.

1 בֶּן בַּג בַּג. יֵשׁ לְפָרֵשׁ שֶׁלֹּא הֶאֱרִיךְ יָמִים. וְכֵן בֶּן הֵא הֵא. וְהָרַשְׁבַּ"ם פֵּרֵשׁ שֶׁגֵּרִים הָיוּ. וְהֵם בְּנֵי אַבְרָהָם וְשָׂרָה שֶׁנִּתּוֹסְפוּ ה' עַל שְׁמוֹתָם, וְכָל הַגֵּרִים בְּנֵיהֶם נִקְרְאוּ. וּבַג גִּימַטְרִיָּא ה'. וּקְרָאָם זֶה מְשֻׁנֶּה מִזֶּה כְּדֵי לְהַכִּיר בֵּין זֶה לְזֶה. מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל:

2 וּלְפִי שֶׁדִּבְרֵי תּוֹרָה הֵן צֹרֶךְ גָּדוֹל לִבְנֵי אָדָם, הָיָה אוֹמֵר בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי שֶׁהָיוּ הַכֹּל מַכִּירִין בּוֹ כְּשֶׁעָלוּ מִבָּבֶל. מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

3 וַהֲפֹךְ. כֶּפֶל לָשׁוֹן לְחַזֵּק וּלְהוֹרוֹת עַל הַתְּמִידוּת וְהַהַפְלָגָה. וְעִנְיָן הַהִפּוּךְ עַצְמָהּ הוּא חֲזָרַת הַלִּמּוּד:

4 תֶּחֱזֵי. רְצוֹנוֹ לוֹמַר הָאֱמֶת. פֵּרוּשׁ, וְתִרְאֶה הָאֱמֶת בְּעֵין הַשֵּׂכֶל. כְּתַרְגּוּם וַיַּרְא, וַחֲזָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

5 טוֹבָה הֵימֶנָּה. שֶׁלֹּא תֹּאמַר שֶׁבְּלִמּוּד חָכְמַת יְוָנִית בְּהֶכְרַח אֶלְמֹד מֵהֶם מְדִינִיּוּת וְהַנְהָגָה וּמִדּוֹת טוֹבוֹת, לְהָכִי קָאָמַר שֶׁאֵין לְךָ מִדָּה טוֹבָה הֵימֶנָּה, כִּי כָּל הַמִּדּוֹת טוֹבוֹת עֲרוּכוֹת בַּכֹּל וּשְׁמוּרוֹת בָּהּ. מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל: עיקר תוי"ט.

1 וְזֶה בִּשְׂכַר הַצַּעַר וְהַטֹּרַח עַצְמוֹ, שֶׁאִם הוּא מְרֻבֶּה שְׂכָרוֹ מְרֻבֶּה. אֲבָל שְׂכַר מִצְוֹת עַצְמָן אִי אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן. כְּדִתְנַן בְּרֵישׁ פֶּרֶק ב'. דֶּרֶךְ חַיִּים: עיקר תוי"ט.

6 דרך חיים פתח ↗

וזה כמו שאמרנו, כי הראשון סבר כי אף על גב כי שעיקר בין השמשות הוא בין הימים לגמרי, ובו נבראו עשרה דברים, והוא כאילו אינו המשך זמן לקורבתו שיש לו לשבת, מכל מקום הזמן אשר הוא קרוב אל זה הוא גם כן בין השמשות. ולפיכך באותו בין השמשות גם כן נברא אילו של יצחק וקברו של משה. ויש עוד בין השמשות, והוא רחוק יותר, אבל הוא קצת קרוב, ובשביל כך הוסיפו 'יש אומרים אף המזיקין'. ויש עוד זמן בין השמשות, מיד אחר שקיעת החמה, והוא יותר רחוק, ומכל מקום כיון שהוא אחר שקיעת החמה יש להוסיף אותו גם כן על בין השמשות, והוסיפו על זה הצבת, שהוא גם כן נבראת בין השמשות. ודוקא עד ג' הוסיפו על בין השמשות שהוא אחרון, וזה מפני כי אחר שכבר עבר היום שלפניו, מתחיל למקרב אל השבת, וכל דבר שהוא מתקרב נחלק לג' חלקים; התחלת הקירוב, ואמצע הקירוב, וסוף הקירוב. חוץ מן בין השמשות האחרון, שהוא נחשב כאילו אין בו זמן כלל, ונחשב כמו העתה, שהעתה מחבר הזמן העבר וזמן העתיד ביחד. וכן בין השמשות האחרון אינו רק כמו העתה, שהיא תכלית הזמן העבר והתחלת הזמן העתיד, ואין כאן המשך הזמן כלל.

7 ברטנורא פתח ↗

גֹּלֶם. לְשׁוֹן גָּלְמֵי כֵּלִים, שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן. כָּךְ אָדָם שֶׁאֵינוֹ נִגְמָר בְּדַעְתּוֹ לֹא בְּמִדּוֹת וְלֹא בְּחָכְמָה קָרוּי גֹּלֶם:

10 דרך חיים פתח ↗

ואמר עוד 'שלי שלך ושלך שלך חסיד'. יש מקשים, איך אפשר לומר 'שלי שלך ושלך שלך' יהיה חסיד, שלא יהיה מקפיד על שלו, ויתן כל אשר לו לאחרים. ומפני זה טרחו ליישב הדברים. והכל אין בו ממש, כי בודאי לא דברו חכמים על מי שהוא מוותר יותר מדאי, שכבר אמרו כתובות נ. המוותר אל יוותר יותר מחומש, שלא יהיה נצרך לבריות. אבל מה שאמרו כאן 'שלי שלך ושלך שלך' הוא חסיד, היינו שהוא מוותר עד חומש, או כאשר ירצה לפי הראוי. ולא בא לומר שכך הוא אומר על כל אשר לו, כי דבר זה בודאי אין ראוי לומר. ובדבר זה אין צריך להאריך כלל, ופשוט הוא.

19 ברטנורא פתח ↗

וְנֶפֶשׁ רְחָבָה. שֶׁאִם לֹא הָיָה רַב הַתַּאֲוָה לֹא הָיָה יוֹעֵץ לְהַפְקִיר בְּנוֹת מוֹאָב לִזְנוּת. וְאָמְרוּ חֲכָמִים סנהדרין קה. בִּלְעָם בּוֹעֵל אֲתוֹנוֹ הָיָה:

23 עיקר תוספות יום טוב על משנה אבות פתח ↗

וְאִם עָמַלְתָּ בַתּוֹרָה. וְיָגַעְתָּ וְטָרַחְתָּ בָּהּ יֵשׁ שָׂכָר הַרְבֵּה כוּ'. כִּי הַשָּׂכָר לְפִי רִבּוּי הֶעָמָל וְהַטֹּרַח, לֹא לְפִי רִבּוּי הַלִּמּוּד. וְלָכֵן לֹא אָמַר וְאִם לָמַדְתָּ, אֶלָּא וְאִם עָמַלְתָּ. כִּי הַכֹּל תָּלוּי בֶּעָמָל, אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט. סִיּוּעַ לוֹ מַתְנִיתִין דְּסוֹף פֶּרֶק ה' דְקָתָנֵי לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא. מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל: עיקר תוי"ט.

« עיקר תוספות יום טוב על משנה אבות ד׳:כ״ב