מקור משנה אבות ג׳:א׳
1 עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. מֵאַיִן בָּאתָ, מִטִּפָּה סְרוּחָה, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה. וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה אבות ג׳:א׳
1 עֲקַבְיָא. בִּזְמַן הַבַּיִת הָיָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
2 דַּע. חָזַר וְאָמַר מִלַּת דַּע לְפִי שֶׁלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד כוּ' אֵינָן בְּהִסְתַּכְּלוּת וּרְאִיָּה מוּחֶשֶׁת כִּי אִם שֶׁיַּאֲמִין זֶה בְּדֶרֶךְ יְדִיעָה. מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל:
3 מֵאַיִן כוּ'. שְׁאֵלַת הַמָּקוֹם שֶׁבָּא מִשָּׁם בִּלְשׁוֹן אַיִן כְּמוֹ מֵאַיִן בָּאוּ הָאֲנָשִׁים, וּשְׁאֵלַת הַמָּקוֹם שֶׁיָּבֹא לְשָׁם בִּלְשׁוֹן אָנָה כְּמוֹ אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֲךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרַח:
4 אַתָּה הוֹלֵךְ. כִּי הָאָדָם הוֹלֵךְ לְבֵית עוֹלָמוֹ וּמִתְקָרֵב אֶל הַמִּיתָה כִּי יוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ הוּא, שֶׁמִּיּוֹם שֶׁנּוֹלָד הוּא מִתְקָרֵב וְהוֹלֵךְ אֶל הַמִּיתָה, וְעַל כֵּן נָקַט לְשׁוֹן הֹוֶה וְלֹא לְשׁוֹן עָתִיד. מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל:
5 לִמְקוֹם כוּ'. וְלֹא אָמַר שֶׁיִּהְיֶה רִמָּה וְתוֹלֵעָה, שֶׁכָּךְ אָמַר הַכָּתוּב כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב. דֶּרֶךְ חַיִּים:
6 דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. תְּחִלַּת דִּין קָאָמַר, וּלְפִיכָךְ הִקְדִּים דִּין לְחֶשְׁבּוֹן. וְאָמַר לָתֵת דִּין, שֶׁאִם יַעֲשֶׂה חֵטְא מִתְחַיֵּב מִזֶּה דִּין, לְכָךְ שַׁיָּךְ לוֹמַר שֶׁהוּא נוֹתֵן הַדִּין כוּ'. דֶּרֶךְ חַיִּים: עיקר תוי"ט.