עיקר תוספות יום טוב על משנה אבות ב׳:ט׳

9 וּרְאוּ. כִּדְאָמְרִינַן בְּעָלְמָא נָפַק דַּק וְאַשְׁכַּח. וְהַמְּכֻוָּן בְּכָל זֶה יְצִיאַת הַשֵּׂכֶל וְהִתְשׁוֹטְטוֹ לְהִתְבּוֹנֵן בְּעִיּוּן וּלְהַשְׂכִּיל הֵיטֵב. וְזֶהוּ לְשׁוֹן רְאוּ, כְּמוֹ וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה חָכְמָה:

10 שֶׁיִּדְבַּק כוּ'. פֵּרוּשׁ כִּי בְּוַדַּאי שֶׁבְּכָל הַטּוֹבוֹת וְהַיְּשָׁרוֹת יֵשׁ לְהִדָּבֵק. אֶלָּא רְצוֹנוֹ לוֹמַר בְּמִדָּה אַחַת לִהְיוֹת בָּהּ שָׁלֵם לְעוֹלָם, כִּי טוֹב לָאָדָם לֶאֱחֹז בְּמִדָּה אַחַת לְעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת וְנָקֵל אֵלָיו לְהַשִּׂיג מִמֶּנָּה הַטּוֹבוֹת הַחֲשׁוּבוֹת כֻּלָּם, מִהְיוֹת בּוֹ כַּמָּה מִדּוֹת וְאֵינוֹ שָׁלֵם בְּאַחַת מֵהֶם. הָרַב רַבֵּנוּ יוֹנָה. וּשְׂפָתַיִם יִשַּׁק. מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל. וְנִיחָא בָּזֶה שֶׁדִּבְרֵי רַבִּי בְּרֵישׁ פֶּרֶק זֶה קָאֵי אַכָּל הַמִּדּוֹת בְּאֵיזוֹ דֶּרֶךְ יָבֹר לוֹ לְהִתְנַהֵג בַּעֲשִׂיַּת כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וּלְזֶה לֹא אָמַר שֶׁיִּדְבַּק:

11 וְצָרִיךְ לוֹמַר שֶׁמַּה שֶּׁאָמַר לְעֵיל וּמִתּוֹךְ כָּךְ מְחַשֵּׁב כוּ', אֵינוֹ עִקַּר פֵּרוּשׁ הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד, אֶלָּא שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ נִמְשַׁךְ גַּם כֵּן שֶׁמְּחַשֵּׁב כוּ'. אֲבָל עִקַּר כַּוָּנַת הָרוֹאֶה כוּ' הוּא מַה שֶּׁמְּפָרֵשׁ צוֹפֶה וּמַבִּיט בְּמַה שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת וְזֶה בְּכָל עִנְיָנָיו וַעֲסָקָיו כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

12 הַמָּקוֹם. הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר וּמִתַּחַת זְרוֹעוֹת עוֹלָם. אֲבָל הָעוֹלָם לֹא יְכִילֶנּוּ שֶׁנֶּאֱמַר הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ. רַשִׁ"י: עיקר תוי"ט.

13 שֶׁנֶּאֱמַר צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. וְכֵן וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ. הָרַמְבַּ"ם: