עיקר תוספות יום טוב על משנה אבות ב׳:ז׳

7 לֹא שֶׁקִּיְּמוּ בָּזֶה הַהַרְגָּשָׁה לַמֵּת וְעָשׂוּ מַה שֶּׁאֵינוֹ יֶשְׁנוֹ, שֶׁאֵין צַעַר לַמֵּת בְּאִזְמֵל, וְהַחֲנוּטִין יוֹכִיחַ. אֲבָל אֲמָרוּהוּ כְּלַפֵּי הַנֶּפֶשׁ שֶׁמִּצְטַעֵר מְאֹד בִּרְאוֹתָהּ בְּנִוּוּלוֹ שֶׁל הַגּוּף. וְכֵן הוּא בַּכָּל בּוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב שֶׁהֶאֱרִיךְ בָּזֶה:

8 לְעַצְמוֹ. לַהֲנָאָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה. מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל. וְלִי נִרְאֶה לְפָרֵשׁ שֶׁעִנְיָנוֹ שֶׁקָּנָה עַצְמוּתוֹ. וְרוֹצֶה לוֹמַר שֶׁבִּהְיוֹת לוֹ שֵׁם טוֹב הִנֵּה נִתְעַצֵּם וְהָיָה מַה שֶּׁהוּא. שֶׁכָּל שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם טוֹב הִנֵּה הוּא כְּלֹא הָיָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: עיקר תוי"ט.