מקור משנה זבחים ד׳:ד׳
4 הָעוֹלָה, דָּמָהּ מַתִּיר אֶת בְּשָׂרָהּ לַמִּזְבֵּחַ וְעוֹרָהּ לַכֹּהֲנִים. עוֹלַת הָעוֹף, דָּמָהּ מַתִּיר אֶת בְּשָׂרָהּ לַמִּזְבֵּחַ. חַטַּאת הָעוֹף, דָּמָהּ מַתִּיר אֶת בְּשָׂרָהּ לַכֹּהֲנִים. פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים, דָּמָן מַתִּיר אֶת אֵמוּרֵיהֶן לִקָּרֵב. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כֹּל שֶׁאֵינוֹ עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן כִּשְׁלָמִים, אֵין חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה זבחים ד׳:ד׳
4 ט אֵמוּרֵיהֶן. אֲבָל בְּשָׂרָן הַנִּשְׂרָפוֹת אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל, לְפִי שֶׁאֵין לוֹ דָּבָר הַמַּתִּירוֹ. הָרַמְבַּ"ם. וְהַיְנוּ דְּאִצְטְרִיךְ לְאַשְׁמְעִינַן. דְּאִי אַאֵמוּרֵיהֶן, כָּל הַזְּבָחִים יֵשׁ פִּגּוּל בְּאֵמוּרֵיהֶן, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם:
5 י פֵּרוּשׁ עַל הַפָּרֹכֶת, שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה נְגִיעָה. וּמַתַּן דָּמִים, פֵּרוּשׁ עַל מִזְבַּח הַזָּהָב: