מקור משנה זבחים ג׳:ב׳
2 קִבֵּל הַכָּשֵׁר וְנָתַן לַפָּסוּל, יַחֲזִיר לַכָּשֵׁר. קִבֵּל בִּימִינוֹ וְנָתַן לִשְׂמֹאלוֹ, יַחֲזִיר לִימִינוֹ. קִבֵּל בִּכְלִי קֹדֶשׁ וְנָתַן בִּכְלִי חֹל, יַחֲזִיר לִכְלִי קֹדֶשׁ. נִשְׁפַּךְ מִן הַכְּלִי עַל הָרִצְפָּה וַאֲסָפוֹ, כָּשֵׁר. נְתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַכֶּבֶשׁ, שֶׁלֹּא כְנֶגֶד הַיְסוֹד, נָתַן אֶת הַנִּתָּנִין לְמַטָּה, לְמַעְלָה, וְאֶת הַנִּתָּנִים לְמַעְלָה, לְמַטָּה, אֶת הַנִּתָּנִים בִּפְנִים, בַּחוּץ, וְאֶת הַנִּתָּנִים בַּחוּץ, בִּפְנִים, אִם יֵשׁ דַּם הַנֶּפֶשׁ, יַחֲזֹר הַכָּשֵׁר וִיקַבֵּל:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה זבחים ג׳:ב׳
2 ט כְּלוֹמַר כֵּיוָן שֶׁהַפָּסוּל לֹא הוֹלִיךְ. דְּאִלּוּ הוֹלִיךְ, אִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן. גְּמָרָא:
3 יא שֶׁלֹּא כוּ'. פֵּרוּשׁ אוֹ שֶׁלֹּא כוּ':
4 י וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, אָמַר שֶׁזֶּה הַדָּם שֶׁקִּבֵּל אוֹתוֹ הַכָּשֵׁר וּנְתָנוֹ לַפָּסוּל אִם זָרַק אוֹתוֹ הַפָּסוּל כוּ' הוֹאִיל וְזֶה שֶׁשִּׁנָּה הַשִּׁנּוּי הַזֶּה אֵינוֹ רָאוּי לִזְרִיקָה, וּכְמוֹ שֶׁאֵין מַחֲשַׁבְתּוֹ פוֹסֵל הוֹאִיל וְאֵינוֹ רָאוּי לְאוֹתָהּ עֲבוֹדָה גַם כֵּן אֵין פּוֹסְלִין מַעֲשָׂיו. עַד כָּאן. דְּאִלּוּ כָשֵׁר נְתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַכֶּבֶשׁ, כֵּיוָן דִּבְעָלִים נִתְכַּפְּרוּ אֵין זְרִיקָה דְלָא מְכַפֶּרֶת הַיְנוּ הַךְ שְׁנִיָּה דַּחֲזָרַת הַכָּשֵׁר דְּהָא כְּבָר נִתְכַּפְּרוּ בְּקַמַּיְתָא שָׁרְיָא בָשָׂר בַּאֲכִילָה. גְּמָרָא:
5 יב פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁאֵין הַטָּמֵא רָאוּי לְטַמֵּא הַכְּלִי: