מקור משנה זבחים ב׳:ה׳
5 לֶאֱכֹל כַּזַּיִת בַּחוּץ וְכַזַּיִת לְמָחָר, כַּזַּיִת לְמָחָר וְכַזַּיִת בַּחוּץ, כַּחֲצִי זַיִת בַּחוּץ וְכַחֲצִי זַיִת לְמָחָר, כַּחֲצִי זַיִת לְמָחָר וְכַחֲצִי זַיִת בַּחוּץ, פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָרֵת. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, זֶה הַכְּלָל, אִם מַחֲשֶׁבֶת הַזְּמָן קָדְמָה לְמַחֲשֶׁבֶת הַמָּקוֹם, פִּגּוּל וְחַיָּבִים עָלָיו כָּרֵת. וְאִם מַחֲשֶׁבֶת הַמָּקוֹם קָדְמָה לְמַחֲשֶׁבֶת הַזְּמָן, פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָרֵת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים זֶה וָזֶה פָסוּל וְאֵין בּוֹ כָרֵת. לֶאֱכֹל כַּחֲצִי זַיִת וּלְהַקְטִיר כַּחֲצִי זַיִת, כָּשֵׁר, שֶׁאֵין אֲכִילָה וְהַקְטָרָה מִצְטָרְפִין:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה זבחים ב׳:ה׳
5 כח אָמַר רַבִּי יְהוּדָה. וְהָרַ"ב הֶעְתִּיק רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. וְכֵן לְשׁוֹן רַשִׁ"י. וְהוּא נָכוֹן, דְּהָא פָלֵיג. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
6 כט וְהַיְנוּ דְקָתָנֵי זֶה הַכְּלָל. גְּמָרָא:
7 ל לֶאֱכֹל כוּ'. אַף עַל גַּב דְּמֵרֵישָׁא לֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל כוּ' שָׁמְעִינַן הָא, דְּהַשְׁתָּא לֶאֱכֹל וְלֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל לֹא מִצְטָרֵף, לֶאֱכֹל וּלְהַקְטִיר מִבַּעְיָא. אִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא הָתָם הוּא דְּלָאו כִּי אוֹרְחֵיהּ מְחַשֵּׁב, אֲבָל הָכָא דִּבְהַאי כִּי אוֹרְחֵיהּ וּבְהַאי כִּי אוֹרְחֵיהּ אֵימָא לִצְטָרֵף, קָא מַשְׁמַע לָן. גְּמָרָא: