עיקר תוספות יום טוב על משנה זבים ב׳:א׳

1 א מֵרִבּוּי דְאִישׁ, דִּמְרַבִּינַן קְטַנִּים, כִּדְאִיתָא בַגְּמָרָא. וְנִרְאֶה לִי דַּהֲוֵי כְעֵין מִעוּט אַחַר מִעוּט שֶׁהוּא לְרַבּוֹת. דְּהָא אִישׁ מַשְׁמָעוֹ בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, וּמְמַעֵט הַפָּחוֹת מִכָּן:

2 ב כְּלוֹמַר מַה שֶּׁהוּא רָגִיל שֶׁיָּזוּב מִמֶּנּוּ, וְהוּא לֹבֶן וְדוֹמֶה לְמֵי בָצֵק, וְגַם כְּלֹבֶן בֵּיצָה, דְּכֻלַּהּ חֲדָא מִלְּתָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

3 ג אִי הָכִי, כִּי אִטַּמּוּ בִּשְׁאָר טֻמְאוֹת בְּמֵת אוֹ בְשֶׁרֶץ לֹא לִשַּׁלְּחוּ. אָמַר קְרָא מִזָּכָר, מִטֻּמְאָה הַפּוֹרֶשֶׁת מִן הַזָּכָר. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

4 ד וְאַף עַל גַּב דְּאַנְדְּרוֹגִינוֹס קָמֵי שְׁמַיָּא גַּלְיָא אִם זָכָר הוּא אִם נְקֵבָה, יֵשׁ לוֹמַר דִּמְמַעֵט לֵיהּ מִטַּעַם שֶׁהוּא מְשֻׁנֶּה. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: