מקור משנה יומא ח׳:ו׳
6 מִי שֶׁאֲחָזוֹ בֻלְמוּס, מַאֲכִילִין אוֹתוֹ אֲפִלּוּ דְבָרִים טְמֵאִים, עַד שֶׁיֵּאוֹרוּ עֵינָיו. מִי שֶׁנְּשָׁכוֹ כֶלֶב שׁוֹטֶה, אֵין מַאֲכִילִין אוֹתוֹ מֵחֲצַר כָּבֵד שֶׁלוֹ, וְרַבִּי מַתְיָא בֶן חָרָשׁ מַתִּיר. וְעוֹד אָמַר רַבִּי מַתְיָא בֶן חָרָשׁ, הַחוֹשֵׁשׁ בִּגְרוֹנוֹ, מַטִּילִין לוֹ סַם בְּתוֹךְ פִּיו בְּשַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא סְפֵק נְפָשׁוֹת, וְכָל סְפֵק נְפָשׁוֹת דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה יומא ח׳:ו׳
6 טו דְּבָרִים טְמֵאִים. הֵם הַדְּבָרִים הָאֲסוּרִים כִּשְׁקָצִים וּרְמָשִׂים וּבְהֵמָה טְמֵאָה וְזוּלָתָם. הָרַמְבַּ"ם:
7 טז זֶה אֵינוֹ מוֹעִיל אֶלָּא בְּדֶרֶךְ סְגֻלָּה, וְאֵין עוֹבְרִין עַל הַמִּצְוֹת אֶלָּא בִּרְפוּאָה בִּלְבַד, רְצוֹנוֹ לוֹמַר בִּדְבָרִים הַמְרַפְּאִים בְּטֶבַע, וְהוּא דָּבָר אֲמִתִּי הוֹצִיאוּ מִדַּעַת וְהַנִּסָּיוֹן הַקָּרוֹב לָאֱמֶת. אֲבָל לְהִתְרַפְּאוֹת בִּדְבָרִים שֶׁהֵם מְרַפְּאִים בִּסְגֻלָּתָן אָסוּר, כִּי כֹּחָם חַלָּשׁ, אֵינוֹ מִצַּד הַדַּעַת, וְנִסְיוֹנוֹ רָחוֹק, וְהִיא טַעֲנָה חֲלוּשָׁה מִן הַטּוֹעֵן:
8 יז סְפֵק נְפָשׁוֹת כוּ'. דִּכְתִיב וַיִּקְרָא יח אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם, וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם הַמִּצְוֹת שֶׁיִּחְיֶה בָּהֶם וַדַּאי וְלֹא שָׁיְכָא בַּעֲשִׂיָּתָם לָבֹא לִידֵי סְפֵק מִיתָה, אַלְמָא מְחַלְּלִין עַל הַסָּפֵק. גְּמָרָא דַּף פ"ה: