מקור משנה יומא ה׳:ג׳
3 נָטַל אֶת הַדָּם מִמִּי שֶׁהָיָה מְמָרֵס בּוֹ, נִכְנַס לַמָּקוֹם שֶׁנִּכְנַס, וְעָמַד בַּמָּקוֹם שֶׁעָמַד, וְהִזָּה מִמֶּנּוּ אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה, וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְמַצְלִיף. וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה, אַחַת, אַחַת וְאַחַת, אַחַת וּשְׁתַּיִם, אַחַת וְשָׁלשׁ, אַחַת וְאַרְבַּע, אַחַת וְחָמֵשׁ, אַחַת וָשֵׁשׁ, אַחַת וָשֶׁבַע. יָצָא וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַזָּהָב שֶׁבַּהֵיכָל:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה יומא ה׳:ג׳
3 יד אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. דְּגַבֵּי פַּר כְּתִיב וְהִזָּה כוּ'‏ עַל פְּנֵי כוּ'‏ וְלִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת יַזֶּה שֶׁבַע פְּעָמִים, דְּגַבֵּי שָׂעִיר כְּתִיב וְהִזָּה אוֹתוֹ עַל הַכַּפֹּרֶת וְלִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת, הֲרֵי שֶׁבַּפָּר מְפֹרָשׁ דְּאוֹתָן דְּלִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת דְּהַיְנוּ לְמַטָּה שֶׁבַע, וּבְשָׂעִיר מְפֹרָשׁ דְּאוֹתָהּ שֶׁעַל הַכַּפֹּרֶת אַחַת הִיא דִּכְתִיב וְהִזָּה אוֹתוֹ וַחֲדָא מַשְׁמַע, וּכְתִיב נַמִּי וְעָשָׂה אֶת דָּמוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְדַם הַפָּר, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה, שֶׁיִּהְיוּ כָּל עֲשִׂיּוֹתָיו שָׁווֹת, כְּשֵׁם שֶׁלְּמַטָּה בַּפָּר שֶׁבַע כָּךְ לְמַטָּה בַּשָּׂעִיר שֶׁבַע, וּכְשֵׁם שֶׁלְּמַעְלָה בַּשָּׂעִיר אֶחָד כָּךְ לְמַעְלָה בַּפָּר אַחַת. גְּמָרָא:
4 טו וְכָתַב רַשִׁ"י, כְּמַצְלִיף, לֹא יָדַעְתִּי לְשׁוֹנוֹ. וּבֶעָרוּךְ הֵבִיא תְּהִלִּים עד יִוָּדַע כְּמֵבִיא לְמַעְלָה תַּרְגּוּמוֹ יַצְלִיף בְּקוּרְנְסָא הֵיאַךְ גְּבַר דְּמֵרִים יָדוֹהִי: