מקור משנה יומא ד׳:ו׳
6 בְּכָל יוֹם הָיוּ שָׁם אַרְבַּע מַעֲרָכוֹת, וְהַיּוֹם חָמֵשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בְּכָל יוֹם שָׁלשׁ, וְהַיּוֹם אַרְבַּע. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בְּכָל יוֹם שְׁתַּיִם, וְהַיּוֹם שָׁלשׁ:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה יומא ד׳:ו׳
6 כ וְנָפְקָא מִוְּאֵשׁ. וְרַבָּנָן וָי"ו לֹא דָּרְשִׁי. גְּמָרָא:
7 כא חָמֵשׁ. נָפְקָא לַהּ מִוְּהָאֵשׁ, וַאֲפִלּוּ לְמַאן דְּלֹא דָּרֵישׁ וָי"ו, וָי"ו הֵ"א דָּרֵישׁ. גְּמָרָא:
8 כב וְאִינָךְ נָפְקָא לְהוּ מִוְּנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ וַיִּקְרָא א. וְרַבִּי יְהוּדָה אִי מֵהָתָם הֲוָה אֲמֵינָא קָאֵי אָאַרְעָא וַעֲבֵיד מַפּוּחָא, קָא מַשְׁמַע לָן: