מקור משנה טבול יום ב׳:א׳
1 מַשְׁקֵה טְבוּל יוֹם, כְּמַשְׁקִין שֶׁהוּא נוֹגֵעַ בָּהֶן. אֵלּוּ וָאֵלּוּ, אֵינָן מְטַמְּאִין. וּשְׁאָר כָּל הַטְּמֵאִין, בֵּין קַלִּין בֵּין חֲמוּרִין, הַמַּשְׁקִין הַיּוֹצְאִים מֵהֶן, כַּמַּשְׁקִין שֶׁהוּא נוֹגֵעַ בָּהֶן. אֵלּוּ וָאֵלּוּ תְּחִלָּה, חוּץ מִן הַמַּשְׁקֶה שֶׁהוּא אַב הַטֻּמְאָה:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה טבול יום ב׳:א׳
1 א דִּלְחֻלִּין טָהוֹר לְגַמְרֵי. וְלַקֹּדֶשׁ מְטַמֵּא. הָרַ"שׁ:
2 ב דְּאֵין לְפָרֵשׁ קַלִּין רִאשׁוֹן, דְּאֵין לְךָ בַּעַל חַי טָמֵא שֶׁמַּשְׁקִין יוֹצֵא מִמֶּנּוּ שֶׁהוּא רִאשׁוֹן. וְאִם תֹּאמַר, לֵימָא קַלִּין שֶׁרֶץ וְזָב, וַחֲמוּרִין מֵת שֶׁהוּא אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה. אָמְרוּ בַּגְּמָרָא, דְּבַמֵּת לֹא גָּזְרוּ רַבָּנָן בְּמַשְׁקִין חוּץ מִדָּמוֹ דִּבְהֶדְיָא כְּתִיב דִּבְדִילֵי מִנֵּיהּ, אֲבָל זָב דְּלֹא בְּדִילִי מִנֵּיהּ, גָּזְרוּ עַל הַמַּשְׁקִין שֶׁלּוֹ לִהְיוֹת תְּחִלָּה, חוּץ מִמַּעְיְנוֹתָיו שֶׁהֵן מִדִּבְרֵי תּוֹרָה וְהֵן אַב הַטֻּמְאָה: