עיקר תוספות יום טוב על משנה תמיד ז׳:ב׳

« עיקר תוספות יום טוב על משנה תמיד ז׳:א׳ עיקר תוספות יום טוב על משנה תמיד ז׳:ג׳ »

2 בָּאוּ וְעָמְדוּ עַל מַעֲלוֹת הָאוּלָם. עָמְדוּ הָרִאשׁוֹנִים לִדְרוֹם אֲחֵיהֶם הַכֹּהֲנִים, וַחֲמִשָּׁה כֵלִים בְּיָדָם, הַטֶּנִי בְיַד אֶחָד, וְהַכּוּז בְּיַד אֶחָד, וְהַמַּחְתָּה בְיַד אֶחָד, וְהַבָּזָךְ בְּיַד אֶחָד, וְכַף וְכִסּוּיָהּ בְּיַד אֶחָד. וּבֵרְכוּ אֶת הָעָם בְּרָכָה אַחַת, אֶלָּא שֶׁבַּמְּדִינָה אוֹמְרִים אוֹתָהּ שָׁלשׁ בְּרָכוֹת, וּבַמִּקְדָּשׁ בְּרָכָה אֶחָת. בַּמִּקְדָּשׁ הָיוּ אוֹמְרִים אֶת הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ, וּבַמְּדִינָה בְּכִנּוּיוֹ. בַּמְּדִינָה הַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים אֶת כַּפֵּיהֶם, יְדֵיהֶם כְּנֶגֶד כִּתְפוֹתֵיהֶם, וּבַמִּקְדָּשׁ עַל גַּבֵּי רָאשֵׁיהֶן, חוּץ מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ מַגְבִּיהַּ אֶת יָדָיו לְמַעְלָה מִן הַצִּיץ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף כֹּהֵן גָּדוֹל מַגְבִּיהַּ אֶת יָדָיו לְמַעְלָה מִן הַצִּיץ, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא ט, וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם:

פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה תמיד ז׳:ב׳

2 ד לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, רוֹמֵז אֶל כָּל הַכֹּהֲנִים שֶׁקָּרְאוּ בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית וְאַחַר כָּךְ עָשׂוּ מִן הָעֲבוֹדוֹת מַה שֶּׁעָשׂוּ:

3 ה שֶׁזָּכַר אוֹתָם וְאָמַר שֶׁגָּמְרוּ עֲבוֹדָתָן תְּחִלָּה וְעָמְדוּ עַל מַעֲלוֹת הָאוּלָם קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעוּ שְׁאָר אֲחֵיהֶם הָעוֹסְקִים בְּהַעֲלָאַת אֵבְרֵי הַתָּמִיד. הָרַמְבַּ"ם. וְכֵן כָּתַב בְּחִבּוּרוֹ שֶׁאַחַר שֶׁמַּעֲלִין הָאֵבָרִין לַמִּזְבֵּחַ מַתְחִילִין אֵלּוּ שֶׁעַל מַעֲלוֹת הָאוּלָם וּמְבָרְכִין בִּרְכַּת כֹּהֲנִים וְכוּ':

« עיקר תוספות יום טוב על משנה תמיד ז׳:א׳ עיקר תוספות יום טוב על משנה תמיד ז׳:ג׳ »