מקור משנה תמיד ה׳:ו׳
6 הִגִּיעוּ בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, נָטַל אֶחָד אֶת הַמַּגְרֵפָה וְזוֹרְקָהּ בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ. אֵין אָדָם שׁוֹמֵעַ קוֹל חֲבֵרוֹ בִּירוּשָׁלַיִם מִקּוֹל הַמַּגְרֵפָה. וּשְׁלשָׁה דְבָרִים הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת, כֹּהֵן שֶׁשּׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלָהּ, יוֹדֵעַ שֶׁאֶחָיו הַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לְהִשְׁתַּחֲווֹת, וְהוּא רָץ וּבָא. וּבֶן לֵוִי שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלָהּ, יוֹדֵעַ שֶׁאֶחָיו הַלְוִיִּם נִכְנָסִים לְדַבֵּר בַּשִּׁיר, וְהוּא רָץ וּבָא. וְרֹאשׁ הַמַּעֲמָד הָיָה מַעֲמִיד אֶת הַטְּמֵאִים בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה תמיד ה׳:ו׳
6 יז הַמַּגְרֵפָה. וְהָיָה לָהּ קוֹל גָּדוֹל. וְלֹא יִתָּכֵן לוֹמַר שֶׁהִיא הַמַּגְרֵפָה דְּמִשְׁנָה ח'‏ פֶּרֶק ג'‏ שֶׁהָיָה כְּלִי שִׁיר חָשׁוּב וְיִזְרְקֵהוּ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִשָּׁבְרוּ קָנֶיהָ. וְגַם מַגְרֵפָה שֶׁגּוֹרְפִין בָּהּ הַדֶּשֶׁן אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר, שֶׁהֲרֵי אֵין לָהּ קוֹל. אֲבָל הָיָה זֶה בְּלִי סָפֵק כְּלִי שְׁלִישִׁי שֶׁמַּשְׁמִיעַ קוֹל וְהָיָה גַם צוּרָתוֹ כְּצוּרַת מַגְרֵפָה:
7 יח פְּלֻגְתָּא דְאָמוֹרָאֵי בִּפְסָחִים דַּף פ"ב. וְשָׁם פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י טְמֵאִים שֶׁל בֵּית אָב. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: