מקור משנה סוכה ב׳:א׳
1 הַיָּשֵׁן תַּחַת הַמִּטָּה בַסֻּכָּה, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, נוֹהֲגִין הָיִינוּ, שֶׁהָיִינוּ יְשֵׁנִים תַּחַת הַמִּטָּה בִּפְנֵי הַזְּקֵנִים, וְלֹא אָמְרוּ לָנוּ דָבָר. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַעֲשֶׂה בְטָבִי עַבְדּוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָיָה יָשֵׁן תַּחַת הַמִּטָּה, וְאָמַר לָהֶן רַבָּן גַּמְלִיאֵל לַזְּקֵנִים, רְאִיתֶם טָבִי עַבְדִּי, שֶׁהוּא תַלְמִיד חָכָם וְיוֹדֵעַ שֶׁעֲבָדִים פְּטוּרִין מִן הַסֻּכָּה, לְפִיכָךְ יָשֵׁן הוּא תַּחַת הַמִּטָּה. וּלְפִי דַרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ, שֶׁהַיָּשֵׁן תַּחַת הַמִּטָּה, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה סוכה ב׳:א׳
1 א פֵּרוּשׁ לְבַטֵּל אֹהֶל הַסֻּכָּה שֶׁעָלֶיהָ, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ גַּג טֶפַח, צָרִיךְ גַּם כֵּן שֶׁתִּהְיֶה גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה:
2 ב דְּרַבִּי יְהוּדָה לְטַעֲמֵיהּ אָזֵיל דִּסְבִירָא לֵיהּ דְּסֻכָּה דִּירַת קֶבַע בָּעִינַן. גְּמָרָא:
3 ג כְּלוֹמַר וְכָל מִצְוָה שֶׁאֵין נָשִׁים כוּ', וְהָכִי סִיּוּמָא דְּמֵימְרָא בַּגְּמָרָא דַּחֲגִיגָה: