עיקר תוספות יום טוב על משנה סוטה א׳:א׳

1 א לָאו מֵהַמְּקַנֵּא דִּיֵּק, שֶׁיָּכוֹל לְפָרֵשׁ הַבָּא לְקַנְאוֹת, אֶלָּא כִּדְפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, מִדְּלֹא תָּנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מְקַנֵּא אָדָם לְאִשְׁתּוֹ. תּוֹסָפוֹת. וְלִישְׁנָא דִמְקַנֵּא לְשׁוֹן כַּעַס הוּא, שֶׁמַּכְעִיסָהּ וּמַקְנִיטָהּ. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י כְּמוֹ הֵם קִנְאוּנִי דְּבָרִים לב. כִּי קִנְאָה חֲמַת גָּבֶר מִשְׁלֵי ו. וְלַהֲלָכָה שֶׁכָּתַב הָרַ"ב דְּחַיָּב לְקַנְאוֹת לִישְׁנָא דְּהַתְרָאָה כְּמוֹ וַיְקַנֵּא ה'‏ לְאַרְצוֹ יוֹאֵל ב. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

2 ב עַל פִּי כוּ'. דִּסְתִירָה אִתַּקַּשׁ לְטֻמְאָה, דִּכְתִיב וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה. וּבְטֻמְאָה כֻּלֵּי עָלְמָא מוֹדוּ דְּעֵד אֶחָד נֶאֱמָן לְאַחַר קִנּוּי כוּ'. גְּמָרָא:

3 ג הָכִי יָלֵיף לָהּ בַּגְּמָרָא דַּף כ"ח:

4 ד פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ עַל פִּי שְׁנַיִם כוּ'. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ מֵי הַמָּרִים, אַף עַל פִּי שֶׁאִם תִּסָּתֵר עַל פִּי עַצְמוֹ אוֹ עַל פִּי עֵד אֶחָד תֵּאָסֵר עָלָיו עוֹלָמִית, הוֹאִיל וְאֶפְשָׁר שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת שֶׁתִּסָּתֵר עַל פִּי שְׁנַיִם וְאָז יַשְׁקֶנָּה, לְפִיכָךְ רְשׁוּת אוֹ חוֹבָה לְקַנְאוֹת. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁתָּשׁוּב לְהֵתֵּרָהּ, אָסְרוּ לְקַנְאוֹת כְּלָל: