מקור משנה שבועות ג׳:ד׳
4 שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל, וְאָכַל אֳכָלִים שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לַאֲכִילָה וְשָׁתָה מַשְׁקִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִשְׁתִיָּה, פָּטוּר. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל, וְאָכַל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, חַיָּב. רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. אָמַר, קוֹנָם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי אִם אָכַלְתִּי הַיּוֹם, וְהוּא אָכַל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, הֲרֵי אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה שבועות ג׳:ד׳
4 ה רַשִׁ"י. וּכְלוֹמַר וְהוֹאִיל וְאִי לָאו דְּרַחֲמָנָא אַסְרִינְהוּ הָיוּ רְאוּיִין לַאֲכִילָה, הִלְכָּךְ יֵשׁ כָּאן מְקוֹם חִיּוּב, וְכִדְמַסִּיק לְקַמָּן דְּהַיְנוּ בְכוֹלֵל כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
5 ו קוֹנָם כוּ'. צָרִיךְ לְפָרֵשׁ בְּמִידֵי דְלָא מִשַּׁעְבַּד לָהּ:
6 ז אָכַל. וְצָרִיךְ שֶׁיֵּדַע כֵּן בִּשְׁעַת הַשְּׁבוּעָה, דְּאִם לֹא כֵן הַוְיָא נִדְרֵי שְׁגָגָה, וְנִדְרֵי שְׁגָגוֹת מֻתָּרִים כְּדִתְנַן בְּפֶרֶק ג'‏ דִּנְדָרִים מִשְׁנָה ב':