מקור משנה שבת ו׳:ב׳
2 לֹא יֵצֵא הָאִישׁ בְּסַנְדָּל הַמְסֻמָּר, וְלֹא בְיָחִיד בִּזְמַן שֶׁאֵין בְּרַגְלוֹ מַכָּה, וְלֹא בִתְפִלִּין, וְלֹא בְקָמֵעַ בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ מִן הַמֻּמְחֶה, וְלֹא בְשִׁרְיוֹן, וְלֹא בְקַסְדָּא, וְלֹא בְמַגָּפָיִם. וְאִם יָצָא, אֵינוֹ חַיָּב חַטָּאת:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת ו׳:ב׳
2 ח עִם הָעוֹר שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ. רַשִׁ"י:
3 ט וְלֹא בִּתְפִלִּין. אֲפִלּוּ לְמַאן דְּאָמַר שַׁבָּת זְמַן תְּפִלִּין הוּא לֹא יֵצֵא, דִּלְמָא אָתֵי לַאֲתוֹיֵי בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, דְּשָׁקִיל לְהוּ מֵרֵישֵׁיהּ אִם בָּא לִפָּנוֹת, וּמַמְּטֵי לְהוּ אַרְבַּע אַמּוֹת:
4 י אֵינוֹ חַיָּב חַטָּאת. דְּלֹא מַשְּׂאוֹי נִינְהוּ אֶלָּא כְּמַלְבּוּשָׁיו נִינְהוּ בְּחֹל. הָרַ"ן: