מקור משנה שבת כ״א:ב׳
2 הָאֶבֶן שֶׁעַל פִּי הֶחָבִית, מַטָּהּ עַל צִדָּהּ וְהִיא נוֹפֶלֶת. הָיְתָה בֵין הֶחָבִיּוֹת, מַגְבִּיהַּ וּמַטָּהּ עַל צִדָּהּ וְהִיא נוֹפֶלֶת. מָעוֹת שֶׁעַל הַכַּר, נוֹעֵר אֶת הַכַּר וְהֵן נוֹפְלוֹת. הָיְתָה עָלָיו לַשְׁלֶשֶׁת, מְקַנְּחָהּ בִּסְמַרְטוּט. הָיְתָה שֶׁל עוֹר, נוֹתְנִין עָלֶיהָ מַיִם עַד שֶׁתִּכְלֶה:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת כ״א:ב׳
2 ז וְהוּא הַדִּין לְעֵיל בְּבָבָא דְּהָאֶבֶן. וְכֵן אִיתָא בַּטּוּר סוֹף סִימָן ש"ט:
3 ח מָעוֹת שֶׁעַל הַכַּר. כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת לֹא תִּקְשֵׁי תַּרְתֵּי מַתְנִיתִין לָמָּה לִי, דַּהֲוֵי אֲמֵינָא אֶבֶן וַדַּאי שָׁרֵי בְּשָׁכַח, שֶׁנִּרְאֶה טְפֵי כְּכִסּוּי הֶחָבִית, אֲבָל מָעוֹת שֶׁעַל גַּבֵּי הַכַּר אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת הֲוָה אֲמֵינָא דְּאָסוּר: