מקור משנה שבת י״ט:א׳
1 רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אִם לֹא הֵבִיא כְלִי מֵעֶרֶב שַׁבָּת, מְבִיאוֹ בְשַׁבָּת מְגֻלֶּה. וּבַסַּכָּנָה, מְכַסֵּהוּ עַל פִּי עֵדִים. וְעוֹד אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, כּוֹרְתִין עֵצִים לַעֲשׂוֹת פֶּחָמִין וְלַעֲשׂוֹת כְּלִי בַרְזֶל. כְּלָל אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, כָּל מְלָאכָה שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, וְשֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת י״ט:א׳
1 א וְקָאֵי אַמַּתְנִיתִין דִּלְעֵיל דִּסְלִיק מִנֵּיהּ וְכָל צָרְכֵי מִילָה עוֹשִׂין בְּשַׁבָּת:
2 ב מְבִיאוֹ בְשַׁבָּת. וְאִם תֹּאמַר וְיָבִיאוּ הַתִּינוֹק אֵצֶל הַכְּלִי דְּלֵיכָּא אִסּוּר דְּהַחַי נוֹשֵׂא אֶת עַצְמוֹ. וְיֵשׁ לוֹמַר דִּלְאַחַר הַמִּילָה הָיָה צָרִיךְ לְהַחְזִירוֹ לְאִמּוֹ, וְאָז הוּא חוֹלֶה וַהֲוָה כָּפוּת דְּאֵינוֹ נוֹשֵׂא עַצְמוֹ, וְגַם אִמּוֹ מְסֻכֶּנֶת וְלֹא תּוּכַל לָבֹא אֶצְלוֹ. וְעוֹד יֵשׁ לוֹמַר כֵּיוָן דִּבְקַל יָבִיא הַכְּלִי מִשֶּׁיָּבִיא הַתִּינוֹק שָׁרִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְמַהֵר הַמִּצְוָה. תּוֹסָפוֹת:
3 ג עֵדִים. בַּגְּמָרָא אִיבָּעֵי אִי עֵדִים שְׁנַיִם אוֹ אִיהוּ וְחַד שֶׁרָאוּי לְהָעִיד בְּמָקוֹם אַחֵר. וְאֵין לְהַקְשׁוֹת דְּאִם כֵּן לִתְנֵי עַל פִּי אֶחָד, דְּאִיצְטְרִיךְ לֵיהּ שֶׁהוּא וְחַד יִהְיוּ עֵדִים כְּשֵׁרִים יַחַד בְּמָקוֹם אַחֵר: