מקור משנה שבת י״א:ב׳
2 כֵּיצַד. שְׁתֵּי גְזֻזְטְרָאוֹת זוֹ כְנֶגֶד זוֹ בִרְשׁוּת הָרַבִּים, הַמּוֹשִׁיט וְהַזּוֹרֵק מִזּוֹ לָזוֹ, פָּטוּר. הָיוּ שְׁתֵּיהֶן בִּדְיוֹטָא אַחַת, הַמּוֹשִׁיט חַיָּב, וְהַזּוֹרֵק פָּטוּר, שֶׁכָּךְ הָיְתָה עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם, שְׁתֵּי עֲגָלוֹת זוֹ אַחַר זוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, מוֹשִׁיטִין הַקְּרָשִׁים מִזּוֹ לָזוֹ, אֲבָל לֹא זוֹרְקִין. חֻלְיַת הַבּוֹר וְהַסֶּלַע שֶׁהֵן גְּבוֹהִין עֲשָׂרָה וְרָחְבָּן אַרְבָּעָה, הַנּוֹטֵל מֵהֶן וְהַנּוֹתֵן עַל גַּבָּן, חַיָּב, פָּחוֹת מִכֵּן, פָּטוּר:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת י״א:ב׳
2 ה וְהָכִי נַמִּי גְּזֻזְטְרָאוֹת דּוּמְיָא דַּעֲגָלוֹת, וְהֵן הָיוּ גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה שֶׁהָרֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד הֵן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
3 ו עֲבוֹדַת הַלְּוִיִּם. וְהוֹצָאָה מְלָאכָה גְּרוּעָה הִיא, וּלְפִיכָךְ הֻצְרַךְ לִמְצֹא הוֹשָׁטָה אַף עַל גַּב דְּתוֹלָדָה הִיא שֶׁהָיְתָה בַּמִּשְׁכָּן. תּוֹסָפוֹת: