עיקר תוספות יום טוב על משנה פאה ח׳:א׳

1 א בְּלֶקֶט. לְשׁוֹן הָרַ"מ פֶּרֶק א'‏ מֵהִלְכוֹת מַתְּנוֹת עֲנִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אוֹתָם, כָּל זְמַן שֶׁהָעֲנִיִּים תּוֹבְעִים אוֹתָם. פָּסְקוּ הָעֲנִיִּים לְבַקֵּשׁ וְלַחֲזֹר עֲלֵיהֶם הֲרֵי הַנִּשְׁאָר מֻתָּר לְכָל אָדָם, שֶׁאֵין גּוּפָן קָדוֹשׁ כִּתְרוּמָה, וְאֵינוֹ חַיָּב לִתֵּן לָהֶם דְּמֵיהֶן, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהֶן וְנָתַן לָעֲנִיִּים אֶלָּא תַּעֲזֹב אוֹתָם כוּ'‏ וַהֲרֵי אֵין כָּאן עֲנִיִּים. מֵאֵימָתַי כָּל אָדָם מֻתָּרִין בְּלֶקֶט כוּ'. וּלְשׁוֹן רַשִׁ"י בְּתַעֲנִית דַּף ו'‏ לְפִי שֶׁיּוֹדְעִין אִם נִשְׁאַר לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה נָמוֹשׁוֹת נְטָלוּהוּ. עַד כָּאן. וְהַתַּנָּא נָקַט לֶקֶט שֶׁהוּא הַנּוֹשֵׁר אַחַת אַחַת וְאֵין נִלְקָטִים מֵהָעֲנִיִּים כֻּלּוֹ כְּמוֹ שִׁכְחַת קָמָה וָעֹמֶר, וְכֵן פֵּאָה. וְעוֹד דִּבְכֻלְּהוּ שַׁיָּךְ לוֹמַר דְּנִלְקָטִין וְהֻשְׁאַל לְכֻלָּם שֵׁם לֶקֶט:

2 ב מִלְּשׁוֹן לֹא יָמוּשׁוּ יְשַׁעְיָה נט, שֶׁמְּמַשְׁמְשִׁין וְהוֹלְכִין:

3 ג וּלְשׁוֹן נָמוֹשׁוֹת כְּמוֹ לֹא יָמִישׁ שְׁמוֹת יג, שֶׁנּוֹטְלִין וּמָשִׁין הַכֹּל מִלִּפְנֵיהֶם. רַשִׁ"י בָּבָא מְצִיעָא דַּף כ"א:

4 ד וְיָבֹאוּ. כְּלוֹמַר שֶׁלָּקְטוּ וְחָזְרוּ וּבָאוּ פַּעַם שְׁנִיָּה, דְּהַשְׁתָּא מַסְחֵי דַעְתַּיְהוּ דַעֲנִיִּים. רַשִׁ"י:

5 ה שְׁנִיָּה. וְלֹא תָנִינַן נָמוֹשׁוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא צִנָּה, וְאֵין יוֹצְאִין אֶלָּא בַּחוּרִים. יְרוּשַׁלְמִי. וּלְפֵרוּשׁ דְּנָמוֹשׁוֹת לִקּוּטֵי כוּ'‏ הַטַּעַם כְּשֶׁהוּא צִנָּה שׁוּב אֵין הוֹלְכִים הַלּוֹקְטִים מִפְּנֵי הַצִּנָּה הוֹאִיל וְדָבָר מֻעָט נִשְׁאַר. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

6 ו אֲבָל בְּפֶרֶק קַמָּא מִשְׁנָה ד'‏ דְּתַעֲנִית מְפָרֵשׁ בְּשִׁבְעָה בּוֹ: