מקור משנה אהלות ב׳:ב׳
2 רְבִיעִית דָּם, וּרְבִיעִית דַּם תְּבוּסָה מִמֵּת אֶחָד. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מִשְּׁנֵי מֵתִים. דַּם קָטָן שֶׁיָּצָא כֻלּוֹ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, כָּל שֶׁהוּא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, רְבִיעִית. כַּזַּיִת רִמָּה, בֵּין חַיָּה בֵּין מֵתָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא כִבְשָׂרוֹ, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים. אֵפֶר שְׂרוּפִים, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, שִׁעוּרוֹ בְרֹבַע, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. מְלֹא תַרְוָד וְעוֹד עֲפַר קְבָרוֹת, טָמֵא, רַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר. מְלֹא תַרְוָד רָקָב שֶׁגְּבָלוֹ בְמַיִם, אֵינוֹ חִבּוּר לְטֻמְאָה:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה אהלות ב׳:ב׳
2 ח אֲבָל אִי לָאו קְרָא לֹא הֲוֵי מְטַמְּאִינַן בְּדָם, דְּגִזְעוֹ מַחֲלִיף. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
3 ט וְקָשֶׁה, תְּרֵי קְרָאֵי בַדָּם לָמָּה לִּי, בְּנֶפֶשׁ וְנַפְשֹׁת. תּוֹסָפוֹת:
4 י וְדַרְכָּן הָיָה לָטוּחַ הַכּוּכִין בְּסִיד וּמִיָּד שֶׁנִּתְרַקֵּב הָיָה הַתַּרְוָד מִמֶּנּוּ טָמֵא. וְאַחַר כָּךְ נָפַל מִן הַסִּיד לְתוֹךְ הָרָקָב שֶׁכְּבָר הָיָה טָמֵא וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יְהֵא תַרְוָד מֵרָקָב קֹדֶם שֶׁנִּתְעָרֵב בּוֹ עָפָר. תּוֹסָפוֹת:
5 יא אַף עַל גַּב שֶׁגְּבָלוֹ. דְּאֵין חִבּוּרֵי אָדָם חִבּוּר. מַהֲרַ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: