מקור משנה אהלות י״ח:א׳
1 כֵּיצַד בּוֹצְרִים בֵּית הַפְּרָס. מַזִּים עַל הָאָדָם וְעַל הַכֵּלִים, וְשׁוֹנִים וּבוֹצְרִים וּמוֹצִיאִים חוּץ לְבֵית הַפְּרָס, וַאֲחֵרִים מְקַבְּלִים מֵהֶם וּמוֹלִיכִים לַגָּת. אִם נָגְעוּ אֵלּוּ בָאֵלּוּ, טְמֵאִים, כְּדִבְרֵי בֵית הִלֵּל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אוֹחֵז אֶת הַמַּגָּל בְּסִיב, אוֹ בוֹצֵר בְּצוֹר וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַכְּפִישָׁה וּמוֹלִיךְ לַגָּת. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּכֶרֶם הַנַּעֲשָׂה בֵית הַפְּרָס. אֲבָל נוֹטֵעַ בֵּית הַפְּרָס, יִמָּכֵר לַשּׁוּק:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה אהלות י״ח:א׳
1 א לְשׁוֹן הָרַ"שׁ, שֶׁאִם הָיוּ טְמֵאִים טֻמְאָה דְאוֹרַיְתָא כוּ'. מַשְׁמַע דִּטְהוֹרִים אֵין צְרִיכִים הַזָּיָה כְלָל. וּמַתְנִיתִין לֹא מַשְׁמַע הָכִי. אֲבָל לְהָרַמְבַּ"ם מַזִּין אַף עַל הַטְּהוֹרִים, וְטַעֲמָא, כְּדֵי לְהַכִּיר שֶׁאֵין מְקִלִּין בְּטֻמְאַת בֵּית הַפְּרָס אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא סָפֵק. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
2 ב כָּךְ הִיא גִרְסַת הָרַ"שׁ. אֲבָל כָּתַב דְּאֵין לְפָרֵשׁ שֶׁנָּגְעוּ בוֹצְרִים בַּמְּקַבְּלִים, דְּאִם כֵּן פְּשִׁיטָא. וְזֶה לֹא קַשְׁיָא, דְּטוּבָא קָמַשְׁמַע לָן דְּאַף עַל פִּי שֶׁנְּחַשְּׁבֵם כְּאִלּוּ אֵינָם מֻכְשָׁרִין וְרַשָּׁאִין לְבָצְרָן, כְּשֶׁיֵּצְאוּ חוּץ לְבֵית הַפְּרָס נְחַשְּׁבֵם מֻכְשָׁרִין. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְעוֹד, דַּהֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר אֵלּוּ בְאֵלּוּ. וּפֵרֵשׁ הוּא, שֶׁנָּגְעוּ זֶה בְמַה שֶּׁבָּצַר זֶה. וְדָמֵי לְהָא דְאִיתָא בַתּוֹסֶפְתָּא, בָּצַר בֵּית הַפְּרָס זֶה לֹא יִבְצֹר בֵּית הַפְּרָס אַחֵר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
3 ג כְּלוֹמַר, שֶׁלֹּא יוּכַל לְבָצְרָן בְּטָהֳרָה. אֲבָל כְּשֶׁמוֹכְרָן לַשּׁוּק, וַדַּאי טְהוֹרִים הֵן, שֶׁלֹּא גָזְרוּ אֶלָּא עַל הַבּוֹצֵר לַגַּת: