מקור משנה נדה ט׳:ו׳
6 שִׁבְעָה סַמָּנִין מַעֲבִירִין עַל הַכֶּתֶם. רֹק תָּפֵל, וּמֵי גְרִיסִין, וּמֵי רַגְלַיִם, וְנֶתֶר, וּבוֹרִית, קְמוּנְיָא, וְאֶשְׁלָג. הִטְבִּילוֹ וְעָשָׂה עַל גַּבָּיו טָהֳרוֹת, הֶעֱבִיר עָלָיו שִׁבְעָה סַמָּנִין וְלֹא עָבַר, הֲרֵי זֶה צֶבַע, הַטָּהֳרוֹת טְהוֹרוֹת, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַטְבִּיל. עָבַר אוֹ שֶׁדֵּהָה, הֲרֵי זֶה כֶתֶם, וְהַטָּהֳרוֹת טְמֵאוֹת, וְצָרִיךְ לְהַטְבִּיל:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה נדה ט׳:ו׳
6 יג סַמָּנִין. וְהוּא הַדִּין בְּכִבּוּס טוֹב. תּוֹסָפוֹת:
7 יד מַעֲבִירִין כוּ'. בֵּין לְבַעְלָהּ בֵּין לְטָהֳרוֹת כוּ'. וְכֵיוָן שֶׁיְּכוֹלִין לַעֲמֹד עַל עִקַּר הַדָּבָר, כִּי לֹא בָּדְקָה, טְמֵאָה. מַגִּיד מִשְׁנֶה:
8 טו כְּלוֹמַר, שֶׁחָסֵר מַרְאֵה הָאֹדֶם:
9 טז לְהַטְבִּיל. וַאֲפִלּוּ דֵּהָה וְלֹא עָבַר, מַהֲנֵי טְבִילָתוֹ: