מקור משנה נדה ט׳:ג׳
3 הִשְׁאִילָה חֲלוּקָהּ לְנָכְרִית אוֹ לְנִדָּה, הֲרֵי זוֹ תּוֹלָה בָהּ. שָׁלשׁ נָשִׁים שֶׁלָּבְשׁוּ חָלוּק אֶחָד אוֹ שֶׁיָּשְׁבוּ עַל סַפְסָל אֶחָד, וְנִמְצָא עָלָיו דָּם, כֻּלָּן טְמֵאוֹת. יָשְׁבוּ עַל סַפְסָל שֶׁל אֶבֶן אוֹ עַל הָאִצְטַבָּא שֶׁל מֶרְחָץ, רַבִּי נְחֶמְיָה מְטַהֵר, שֶׁהָיָה רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, כָּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, אֵינוֹ מְקַבֵּל כְּתָמִים:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה נדה ט׳:ג׳
3 ה פֵּרוּשׁ, לֹא הָרוֹאָה בְּעִדָּן שְׁאִילָה קָאָמַר, דְּאִם כֵּן הַיְנוּ נִדָּה כוּ'. וּלְאַפּוֹקֵי לֹא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְרָאֲתָה. וְלָאו דּוּמְיָא מַמָּשׁ קָאָמַר. בֵּית יוֹסֵף. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
4 ו שָׁלֹשׁ. מִשּׁוּם הַנְהוּ גַּוָּנֵי דְּמִשְׁנָה ה'‏ נָקַט נַמִּי הָכָא שָׁלֹשׁ:
5 ז שֶׁיָּשְׁבוּ כוּ'. זוֹ אַחַר זוֹ דּוּמְיָא דְּחָלוּק. וְנַפְקָא מִנַּהּ לְבָדְקָה אַחַת מֵהֶן וּמָצְאָה טְמֵאָה כְּדִלְקַמָּן. בֵּית יוֹסֵף: