מקור משנה נדה ד׳:ז׳
7 כָּל אַחַד עָשָׂר יוֹם בְּחֶזְקַת טָהֳרָה. יָשְׁבָה לָהּ וְלֹא בָדְקָה, שָׁגְגָה, נֶאֶנְסָה, הֵזִידָה וְלֹא בָדְקָה, טְהוֹרָה. הִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ וְלֹא בָדְקָה, הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אִם הָיְתָה בְמַחֲבֵא וְהִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ, וְלֹא בָדְקָה, הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁחֲרָדָה מְסַלֶּקֶת אֶת הַדָּמִים. אֲבָל יְמֵי הַזָּב וְהַזָּבָה וְשׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם, הֲרֵי אֵלּוּ בְּחֶזְקַת טֻמְאָה:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה נדה ד׳:ז׳
7 כא שַׁחֲרִית וְעַרְבִית. רַשִׁ"י:
8 כב דִּוְסָתוֹת דְּאוֹרַיְתָא. וּמִיהוּ לַהֲלָכָה פָּסְקִינַן דִּוְסָתוֹת דְּרַבָּנָן, וּכְשֶׁמָּצְאָה טְהוֹרָה, טְהוֹרָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
9 כג לָאו דַּוְקָא. דְּמִשֶּׁתָּנֵץ הַחַמָּה טוֹבֶלֶת. אֶלָּא בְּרָגִיל וְהֹוֶה קָאָמָר: