עיקר תוספות יום טוב על משנה נדה ב׳:ד׳

4 ט בְּחֶזְקַת כוּ'. כְּשֶׁלֹּא הִגִּיעַ שְׁעַת וֶסְתָּהּ. וְאִם אֵין לָהּ וֶסֶת, שֶׁלֹּא עָבְרוּ שְׁלֹשִׁים יוֹם לִרְאִיָּתָהּ. דִּוְסָתוֹת דְּאוֹרַיְתָא. וּלְמַאן דְּאָמַר וְסָתוֹת דְּרַבָּנָן, אֲפִלּוּ הִגִּיעַ אֶלָּא שֶׁשָּׁהֲתָה שִׁעוּר שֶׁתִּטְבֹּל נַמִּי שַׁרְיָא, דְּכֵיוָן דִּוְסָתוֹת דְּרַבָּנָן, סָפֵק טְבִילָה מוֹצִיאָה מִידֵי סְפֵק רְאִיָּה. וְכֵן הִיא מַסְקָנַת הַפּוֹסְקִים. אֶלָּא דְּהָרַ"ב לֹא פֵּרֵשׁ כֵּן בְּסוֹף פֶּרֶק ד':

5 י עַל כָּל כוּ'. טַעֲמָא מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא, דְּחָיְשִׁינַן שֶׁמָּא תִּרְאֶה טִפַּת דָּם וְיַעֲמִידוּהוּ כָּתְלֵי בֵּית הָרֶחֶם לְפִי שָׁעָה וּתְחַפֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע בְּבִיאָה שְׁנִיָּה, וְכִי בָּדְקָה לְאַחַר תַּשְׁמִישׁ אַחֲרוֹן לֹא מִנְכַּר. וְאַף עַל גַּב דְּהַשְׁתָּא נַמִּי לֹא יָדְעִינַן עַד לְמָחָר, מִיהוּ בָּעִינַן מוֹכִיחָהּ קַיָּם, דְּאִי לָאו הָכִי, מַה הוֹעִילוּ חֲכָמִים בְּתַקָּנָתָן. רַשִׁ"י:

6 יא וְקָשֶׁה, דְּכִי בָּדְקָה לְאוֹר הַנֵּר תִּסְגֵּי. וּבַגְּמָרָא מַסִּיק, דְּהַמְשַׁמֵּשׁ לְאוֹר הַנֵּר הֲרֵי זֶה מְגֻנֶּה. אֶלָּא אֵימָא, אוֹ תִּבְדֹּק:

7 יב וְהַתּוֹסָפוֹת הִקְשׁוּ עַל פֵּרוּשׁ זֶה. וּמַסְּקֵי דִּלְבֵית הִלֵּל נַמִּי בָּדְקִי אַחַר כָּל תַּשְׁמִישׁ, אֶלָּא דְּלֹא מַצְרְכֵי חָדָשׁ וַאֲפִלּוּ לַצְּנוּעוֹת מִשּׁוּם דְּאָז לֹא נַפְקָא מִנַּהּ בְּחָדָשׁ, דְּאִיכָּא רֹב לִכְלוּךְ מִשִּׁכְבַת זֶרַע. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: