עיקר תוספות יום טוב על משנה נזיר ט׳:א׳

1 א וְכִי תֵימָא אַמַּאי יֵשׁ לָהֵן נְזִירוּת, בַּגְּמָרָא מַפִּיק לָהּ מִקְּרָא דִּכְתִיב וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, לְרַבּוֹת אֶת הָעֲבָדִים, וְלֹא תֵילַף לַהּ מִשְּׁאָר נְדָרִים:

2 ב קָשֶׁה מַאי שְׁנָא שְׁבוּעוֹת מִנְּדָרִים כוּ'. וּמַסִּיק וְנִרְאֶה וַדַּאי שֶׁגִּרְסָא אַחֶרֶת הָיְתָה לְהָרַ"ב בַּגְּמָרָא. וְטַעְמָא רַבָּה נִרְאֶה לִי לְחַלֵּק בֵּין נְדָרִים לִשְׁבוּעוֹת, שֶׁהַנְּדָרִים אִסּוּר חֶפְצָא עֲלֵיהּ וְהַשְּׁבוּעוֹת אָסַר נַפְשֵׁיהּ אַחֶפְצָא, וּלְפִיכָךְ שְׁבוּעוֹת דְּאוֹסֵר נַפְשֵׁיהּ וְאֵין לוֹ רְשׁוּת לְעַצְמוֹ אֵין חָלִין כְּלָל אֵיזֶה שְׁבוּעָה שֶׁתִּהְיֶה, אֲבָל נְדָרִים שֶׁאוֹסֵר הַחֵפֶץ עָלָיו, כְּשֶׁאֵין לְרַבּוֹ שׁוּם הֲרָעָה בָּזֶה הַנֶּדֶר, שַׁפִּיר נֶאֱסָר הַחֵפֶץ עָלָיו:

3 ג וְאֵינוֹ כוֹפֶה כוּ'. פֵּרוּשׁ הַכְּפִיָּה לְחוּדָא לֹא מַהֲנְיָא אֶלָּא צָרִיךְ שֶׁגַּם כֵּן יְבַטְּלֶנּוּ בְלִבּוֹ, כְּמוֹ שֶּׁאִיתָא בְּמִשְׁנָה ח'‏ פֶּרֶק י'‏ דִּנְדָרִים:

4 ד לְפִי זֶה, הֵפֵר לְאִשְׁתּוֹ הֵפֵר עוֹלָמִית, פֵּרוּשָׁא קָא מְפָרֵשׁ. וְזֶה לְשׁוֹן רַשִׁ"י, חֹמֶר בָּעֲבָדִים מִבַּנָּשִׁים שֶׁהוּא מֵפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ וְאֵיזֶה חֹמֶר בָּעֲבָדִים מִבַּנָּשִׁים, שֶׁאִם הֵפֵר לְאִשְׁתּוֹ הֵפֵר לָהּ עוֹלָמִית:

5 ה שֶׁקִּבֵּל עָלָיו, וּמַתְחִיל וּמוֹנֶה כְּבַתְּחִלָּה, וְאִם מָנָה קְצָת בִּפְנֵי רַבּוֹ, מַשְׁלִים אֶת הַשְּׁאָר. רַשִׁ"י:

6 ו וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר וְכוּ'. וְהָרַמְבַּ"ם פָּסַק כְּרַבִּי מֵאִיר. וְהָרַאֲבַ"ד הִשִּׂיג דְּרַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יוֹסֵי הֲלָכָה כְרַבִּי יוֹסֵי: