עיקר תוספות יום טוב על משנה מנחות י״א:ג׳

3 ז וְלִי נִרְאֶה דְּהָכִי גָּרְסִינַן, לִישָׁתָן וַעֲרִיכָתָן וַאֲפִיָּתָן:

4 ח וְהַאי דְּלֹא מָשְׁחוּ עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם, מִפְּנֵי שֶׁכָּל אָדָם מוֹדֵד בּוֹ מִנְחָתוֹ וּפְעָמִים שֶׁמּוֹצִיאוֹ לַחוּץ. אֲבָל זֶה אֵינוֹ מָסוּר אֶלָּא לַכֹּהֲנִים לַחֲצוֹת בּוֹ עֶשְׂרוֹנִים. וְהַתּוֹסָפוֹת פֵּרְשׁוּ דַּחֲבִתִּין כֵּיוָן דְּיֵשׁ בָּהֶן שֶׁמֶן הֻצְרְכוּ לֵעָשׂוֹת בִּכְלֵי הַלַּח, וּמִדּוֹת הַלַּח נִתְקַדְּשׁוּ לְכֻלֵּי עָלְמָא, וְהוּא הַדִּין לְכָל הַמְּנָחוֹת הַטְּעוּנוֹת שֶׁמֶן: