מקור משנה מנחות י׳:ז׳
7 הַחִטִּים וְהַשְּׂעֹרִים וְהַכֻּסְּמִין וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְהַשִּׁיפוֹן חַיָּבִין בַּחַלָּה, וּמִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, וַאֲסוּרִים בֶּחָדָשׁ מִלִּפְנֵי הַפֶּסַח, וּמִלִּקְצֹר מִלִּפְנֵי הָעֹמֶר. וְאִם הִשְׁרִישׁוּ קֹדֶם לָעֹמֶר, הָעֹמֶר מַתִּירָן. וְאִם לָאו, אֲסוּרִים עַד שֶׁיָּבֹא עֹמֶר הַבָּא:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה מנחות י׳:ז׳
7 יז וְאִם תֹּאמַר וְהָנָךְ מִינִין שֶׁהֵן כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה כְּדִתְנַן בְּרֵישׁ כִּלְאַיִם הֵיאַךְ הֵן מִצְטָרְפִין, הָתְנַן בְּסוֹף פֶּרֶק ב'‏ דִּתְרוּמוֹת כָּל שֶׁהוּא כִּלְאַיִם בַּחֲבֵרוֹ לֹא יִתְרֹם מִזֶּה עַל זֶה. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּגַבֵּי חַלָּה תָּלוּי הַטַּעַם בָּעִסָּה לְפִי שֶׁעִסּוֹתֵיהֶן דּוֹמוֹת זוֹ לָזוֹ. וְעוֹד יֵשׁ לוֹמַר דִּכְשֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ כְּדֵי חִיּוּב חַלָּה אֵין תּוֹרְמִין מִזֶּה עַל זֶה מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. תּוֹסָפוֹת:
8 יח מִדִּכְתִיב בַּשָּׂדֶה, דָּיְקִינַן לַהּ בַּגְּמָרָא דְּצָרִיךְ הַשְׁרָשָׁה: