מקור משנה מכות ב׳:ד׳
4 לְהֵיכָן גּוֹלִין, לְעָרֵי מִקְלָט. לַשָּׁלשׁ שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְלַשָּׁלשׁ שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר לה אֵת שְׁלשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וְאֵת שְׁלשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְגוֹ'. עַד שֶׁלֹּא נִבְחֲרוּ שָׁלשׁ שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לֹא הָיוּ שָׁלשׁ שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן קוֹלְטוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר שם שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה, עַד שֶׁיִּהְיוּ שֶׁשְׁתָּן קוֹלְטוֹת כְּאֶחָד:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה מכות ב׳:ד׳
4 כ דִּכְתִיב וַעֲלֵיהֶם תִּתְּנוּ אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר, וּכְתִיב כָּל הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה עִיר, הִקִּישָׁן הַכָּתוּב זוֹ לְזוֹ לִקְלֹט. הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
5 כא גְּמָרָא. לְתָרוֹצֵי דְּלֹא תְנַן אֶלָּא שֵׁשׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
6 כב לֹא הָיוּ כוּ'. וּמִפְּנֵי מָה הִבְדִּילָם מֹשֶׁה, אָמַר מִצְוָה שֶׁבָּאָה לְיָדִי אֲקַיְּמֶנָּה. גְּמָרָא: