עיקר תוספות יום טוב על משנה מכות א׳:ה׳

5 יח דְּאַטּוּ כֻלֵּי עָלְמָא גַּבַּיְהוּ הֲווּ קַיְמֵי. גְּמָרָא. וּפָרֵיךְ אֲפִלּוּ כַת רִאשׁוֹנָה נַמִּי לֹא כוּ'. קָשְׁיָא:

6 יט וְכֵן פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם. וְיֵשׁ לִתְמֹהַּ, מַאי אִסְטָסִית הִיא זוֹ, וְהָא לָאו מִשּׁוּם הַמַּזִּימִין קָאָתִינַן עֲלַיְהוּ, אֶלָּא מַשְׁמַע אִפְּכָא, דְּהָא מִשּׁוּם דְּתוּ לֹא מְקַבְּלִים סָהֲדוּתָא וְכוּ'‏ הוּא, וּמַחֲזִיקִין לַמֻּזַמִּין וּלְכָל הַמְּעִידִים כְּמוֹתָם שֶׁהֵם שַׁקְרָנִים, וְשֶׁהַמַּזִּימִים הֵעִידוּ בֶאֱמֶת. וְנִרְאֶה דְיֵשׁ לְפָרֵשׁ דְּרַבִּי יְהוּדָה לְדִבְרֵיהֶם דְּרַבָּנָן קָאָמַר לְהוּ, לְדִבְרֵיכֶם דְּסָבְרִיתוּ דִמְקַבְּלִים סָהֲדוּתָא דְכַת שְׁנִיָּה כוּ', אֲפִלּוּ הָכִי לֹא הֲוָה לְכוּ לָדוּן לַהֲרִיגָה לְכָל הַמֻּזַמִּים, אֶלָּא הֲוָה לְכוּ לוֹמַר אִסְטָסִית הִיא זוֹ. אֲבָל לְדִידִי בְּלָאו הָכִי אֵינָהּ נֶהֱרֶגֶת אֶלָּא כַת הָרִאשׁוֹנָה בִלְבַד מִשּׁוּם דְּאֵין מְקַבְּלִין כוּ'. וְהֶאֱרִיךְ, וּמַסִּיק דִּסְבָרָא זוֹ הִיא בַגְּמָרָא לְהַסָּלְקָא דַעְתָּא. וּפֵרוּשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא לְהַמַּסְקָנָא, אֶלָּא דִלְהַסָּלְקָא דַעְתָּא לֹא קָשְׁיָא קוּשְׁיַת הַגְּמָרָא שֶׁהֵבֵאתִי. לְהָכִי פֵרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם לְמַתְנִיתִין כְּהַסָּלְקָא דַעְתָּא. וְיָצָא לָנוּ דִּשְׁנֵי הַפֵּרוּשִׁים שֶׁכָּתַב הָרַב בְּמִלַּת אִסְטָסִית וְחִלּוּף הַגִּרְסָאוֹת עוֹלִים לִשְׁנֵי הַפֵּרוּשִׁים, וְאֵינוֹ נִתְלֶה כְלָל בְּפֵרוּשׁ הָעִנְיָן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: