מקור משנה מעשר שני ב׳:י׳
10 מִי שֶׁהָיוּ מִקְצָת בָּנָיו טְמֵאִין וּמִקְצָתָן טְהוֹרִים, מַנִּיחַ אֶת הַסֶּלַע וְאוֹמֵר, מַה שֶּׁהַטְּהוֹרִים שׁוֹתִים, סֶלַע זוֹ מְחֻלֶּלֶת עָלָיו. נִמְצְאוּ טְהוֹרִים וּטְמֵאִים שׁוֹתִין מִכַּד אֶחָד:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה מעשר שני ב׳:י׳
10 יט דְּהַשְׁתָּא חָל הַחִלּוּל קֹדֶם שֶׁיַּתְחִילוּ לִשְׁתּוֹת, וְלֹא מֻפְלָג אֶלָּא סָמוּךְ בְּיוֹתֵר, בְּשָׁעָה שֶׁפֵּרֵשׁ הַיַּיִן מֵהַכַּד לְפִיהֶם. וְאֵינוֹ עִנְיָן לְדִין בְּרֵרָה. כֶּסֶף מִשְׁנֶה:
11 כ מִכַּד אֶחָד. וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ טְמֵאִים בִּשְׁאָר טֻמְאוֹת מִלְּבַד זִיבוּת, וְשֶׁיִּהְיֶה הַכְּלִי מֵחֶרֶס, וּבִתְנַאי שֶׁלֹּא יִגְּעוּ בַיַּיִן. וּכְלִי חֶרֶס אֵינוֹ מִטַּמֵּא מִגַּבּוֹ, אֲבָל אִם הָיוּ טְמֵאִים בְּזִיבוּת מִטַּמֵּא בְּהֶסֵּט. הָרַ"מ. וְדִתְנַן שׁוֹתִין, רוֹצֶה לוֹמַר זֶה אַחַר זֶה, בַּתְּחִלָּה הַטְּהוֹרִים וְאַחַר כָּךְ הַטְּמֵאִים, אֲבָל הַטְּמֵאִים רַשָּׁאִים לְהַשְׁקוֹת לַטְּהוֹרִים עַל פִּי אֵלּוּ הַתְּנָאִים. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: