עיקר תוספות יום טוב על משנה כריתות א׳:ב׳

2 טז וְהַבָּא עַל הַזָּכָר וְעַל הַבְּהֵמָה כְּסָבוּר לָבֹא עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ וּבָא עַל הַזָּכָר וְכוּ'‏ וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע לוֹ דְּזָכָר הוּא אוֹ בְּהֵמָה הִיא וְכֵן בְּכֻלְּהוּ. נִדָּה כְּסָבוּר טְהוֹרָה הִיא. מְגַדֵּף כְּסָבוּר מְבָרֵךְ שֵׁם בֶּן שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת דְּאֵינוֹ חַיָּב עָלָיו וּבֵרַךְ שֵׁם בֶּן אַרְבַּע. מֹלֶךְ כְּסָבוּר לְהַעֲבִיר אָדָם אַחֵר וְהֶעֱבִיר בְּנוֹ. אוֹב נִתְכַּוֵּן לְכִשּׁוּף אַחֵר. דָּם כְּסָבוּר דַּם דָּגִים. מַעֲלֶה בַּחוּץ כְּסָבוּר בָּמוֹת אֵלּוּ שֶׁל צִבּוּר מֻתָּרוֹת וּמוֹקֵי לֵיהּ לִקְרָא בְּבָמַת יָחִיד. שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת בְּנִתְכַּוֵּן לְסַמְמָנִים אֲחֵרִים:

3 יז כְּגוֹן תִּינוֹק שֶׁנִּשְׁבָּה וְלֹא שָׁמַע מֵעוֹלָם שֶׁיֵּשׁ שַׁבָּת. דְּאִלּוּ שָׁמַע וְעַכְשָׁיו שְׁכָחוֹ, חַיָּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב בְּרֵישׁ פֶּרֶק ז'‏ דְּשַׁבָּת:

4 יח אַף כוּ'. אַדְּרַבִּי מֵאִיר מַהְדְּרֵי דְּאָמַר חוּץ מִן הַמְּטַמֵּא מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, וְקָאָמְרֵי דְּאַף הַמְגַדֵּף נַמִּי. וְלֹא יָדַעְנָא מַאי קַשְׁיָא לֵיהּ לְרַשִׁ"י אַדִּמְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דְּרַבָּנָן מַהְדְּרִי אַיִּדְעוֹנִי דְּלֹא תְּנַן לַהּ לְפִי שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה וְאָמְרֵי לֵיהּ מְגַדֵּף נַמִּי לֵית בֵּיהּ מַעֲשֶׂה, וְכָתַב תֵּימַהּ לִי וּלְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר לְעֵיל הוֹאִיל וּשְׁנֵיהֶם בְּלָאו אֶחָד כְּלוֹמַר וְלֹא מִשּׁוּם דְּאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה, מַאי אַף. עַד כָּאן. דְּהָא מַתְנִיתִין דִּלְעֵיל רַבִּי עֲקִיבָא הִיא דְּלֹא בָּעֵי מַעֲשֶׂה וּמֵהַאי טַעֲמָא לֹא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: