עיקר תוספות יום טוב על משנה גיטין ג׳:ג׳

3 ז וּבַגְּמָרָא פְלִיגֵי, אִיכָּא מַאן דְּאָמַר כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אָדָם עוֹמֵד וְרוֹאֶה שֶׁלֹּא עָבַר אָדָם שָׁם, וְאִיכָּא מַאן דְּאָמַר שֶׁלֹּא שָׁהָה אָדָם שָׁם עַד שְׁעַת מְצִיאַת הַגֵּט:

4 ח לְהָרֹא"שׁ פָּסוּל וַאֲפִלּוּ לֹא הֻחְזְקוּ שְׁנַיִם שֶׁשְּׁמוֹתֵיהֶן שָׁוִים, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא רָאָה שֶׁלֹּא עָבַר אָדָם שָׁם. וּלְהָרַמְבַּ"ם אֲפִלּוּ עָבַר, כָּשֵׁר, דְּהִלְכָתָא כְּמַאן דְּאָמַר שֶׁלֹּא שָׁהָה כוּ', אֶלָּא אִם כֵּן הֻחְזְקוּ גַּם כֵּן, דְּאָז בְּעָבַר הֲוָה תַרְתֵּי לְרֵיעוּתָא. וּמוּבָן גַּם כֵּן בְּאֵין הַשַּׁיָּרוֹת מְצוּיוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

5 ט פֵּרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּהַשָּׁלִיחַ נַמִּי נֶאֱמָן בְּסִימָן מֻבְהָק. אֶלָּא דִבְעֵדִים אַף עַל פִּי שֶׁרָאוּהוּ כְּבָר מְהֵימְנוּ, וְשָׁלִיחַ לֹא מְהֵימָן אֶלָּא שֶׁאָמַר כֵּן קֹדֶם שֶׁרָאָהוּ:

6 י מַשְׁמַע שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁלֹּא חָתְמוּ אֶלָּא עַל אֶחָד, אֲבָל אֵין מַכִּירִין מִי הוּא אוֹתוֹ יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן, וּכְשֶׁהָעֵדִים אוֹמְרִים כֵּן וְהוּא אוֹמֵר שֶׁעַל שֶׁלּוֹ חָתְמוּ, נֶאֱמָן, דְּלֹא חָשְׁדִינַן לֵיהּ שֶׁיְּשַׁקֵּר בְּמֵזִיד לוֹמַר שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ לְקַלְקְלָהּ. אֲבָל כְּשֶׁאֵין הָעֵדִים אוֹמְרִים כְּלוּם חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא הוּא סוֹבֵר שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ, לְפִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן אַחֵר, אוֹ יוֹדֵעַ וְאֵין נִרְאֶה לוֹ לָחוּשׁ, שֶׁגַּם הוּא אִבֵּד גֵּט, וּלְכָךְ אוֹמֵר שֶׁהוּא מַכִּיר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר. תּוֹסָפוֹת:

7 יא וְאִם תֹּאמַר וְנֵחוּשׁ לִשְׁאֵלָה, וְיֵשׁ לוֹמַר דְּקִים לֵיהּ בְּנַפְשֵׁיהּ שֶׁלֹּא הִשְׁאִילָם לְשׁוּם אָדָם. אִי נַמִּי בְּיוֹדֵעַ שֶׁבַּחֲפִיסָה אָבְדוּ, וּמִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא מַכִּיר הַחֲפִיסָה בִטְבִיעוּת עַיִן:

8 יב בִּטְבִיעוּת עֵינָא. וּבַחֲפִיסָה וּדְלֻסְקְמָא נַמִּי טְבִיעוּת עַיִן כְּמוֹ סִימָן. אֶלָּא דְאִיכָּא בֵּין סִימָן לִטְבִיעוּת עַיִן, דִּטְבִיעוּת עַיִן אֵין מוֹעִיל לְהַכְשִׁירוֹ אֶלָּא כְשֶׁמְּצָאוֹ אוֹתוֹ בְעַצְמוֹ שֶׁאָבַד לוֹ, וְלֹא כְּשֶׁמְּצָאוּהוּ אֲחֵרִים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

9 יג אוֹ חוֹלֶה. מַה שֶּׁאֵין כֵּן גּוֹסֵס, דְּרֹב גּוֹסְסִים לַמִּיתָה. גְּמָרָא:

10 יד בְּחֶזְקַת כוּ'. מִדְּאוֹרַיְתָא נָפְקָא לָן, בְּחֻלִּין דַּף י', הַעֲמֵד דָּבָר עַל חֶזְקָתוֹ. רַשִׁ"י:

11 טו בַּת יִשְׂרָאֵל. צְרִיכָא, דְאִי אַשְׁמְעִינַן גֵּט, מִשּׁוּם דְּלֹא אֶפְשָׁר לְמֵיחַשׁ לְמִיתָה, דְּאִי חָיְישַׁת אֵין לְךָ שׁוֹלֵחַ גֵּט לְאִשְׁתּוֹ, וְהֵן עֲגוּנוֹת. אֲבָל תְּרוּמָה דְאֶפְשָׁר לִהְיוֹת נִזּוֹנוֹת בְּחֻלִּין אֵימָא לֹא, צְרִיכָא. גְּמָרָא:

12 טז הַשּׁוֹלֵחַ. צְרִיכָא, דְאִי אַשְׁמְעִינַן תְּרוּמָה, זִמְנִין דְּלֹא אֶפְשָׁר שֶׁהִיא עֲנִיָּה וְתִטֹּל בַּגְּרָנוֹת. אֲבָל חַטָּאת מִסְּפֵקָא לֹא לֵיעוּל חֻלִּין לָעֲזָרָה, צְרִיכָא. גְּמָרָא:

13 יז מַקְרִיבִין. בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ דְּדַוְקָא בְּקָרְבַּן נָשִׁים, אִי נַמִּי חַטַּאת הָעוֹף, שֶׁאֵינָם צְרִיכִים סְמִיכָה. דְּאִי לָאו הָכִי לְכַתְּחִלָּה אֵין לַעֲשׂוֹת בְּלֹא סְמִיכָה, דְּהָא מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ לֹא כִּפֵּר: