מקור משנה עירובין ד׳:י״א
11 מִי שֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם, אֲפִלּוּ אַמָּה אַחַת, לֹא יִכָּנֵס. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, שְׁתַּיִם, יִכָּנֵס, שָׁלֹשׁ, לֹא יִכָּנֵס. מִי שֶׁהֶחְשִׁיךְ חוּץ לַתְּחוּם, אֲפִלּוּ אַמָּה אַחַת, לֹא יִכָּנֵס. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֲפִלּוּ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת, יִכָּנֵס, שֶׁאֵין הַמָּשׁוֹחוֹת מְמַצִּין אֶת הַמִּדּוֹת, מִפְּנֵי הַטּוֹעִין:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה עירובין ד׳:י״א
11 כג וְדִכְוָתֵיהּ שָׁלֹשׁ לֹא יִכָּנֵס, אִם עוֹמֵד בָּאַמָּה הַשְּׁלִישִׁית. גְּמָרָא:
12 כד וְזֶה לְשׁוֹן הָרִי"כ, לֹא יִכָּנֵס, אִם אָמַר שְׁבִיתָתִי בָּעִיר לֹא אָמַר כְּלוּם שֶׁהֲרֵי הוּא חוּץ לִמְקוֹם שֶׁסִּיֵּם יוֹתֵר מֵאַלְפַּיִם אַמָּה, וּבִמְקוֹמוֹ נַמִּי לֹא קָנֵי שְׁבִיתָה. וְזוֹ הִיא כַּוָּנַת הָרַ"ב בַּמֶּה שֶׁכָּתַב שֶׁהֲרֵי גִּלָּה דַּעְתּוֹ, רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁאָמַר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
13 כה אֶלָּא כְּלוֹמַר לְפִי סְבָרַת הָאָדָם שֶׁיּוּכַל לְשַׁעֵר עַד חָמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת וְלֹא יוֹתֵר, אֲבָל אֶפְשָׁר לִפְחוֹת וּלְשַׁעֵר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּטְעוּ כָּל כָּךְ:
14 כו לֹא רָאָה בָּזֶה דִּבְרֵי רַשִׁ"י וְהָרִי"כ שֶׁכָּתְבוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם, אָמְרִינַן לְקַמָּן בְּפֶרֶק ה'‏ אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא בְּחֶבֶל שֶׁל חֲמִשִּׁים אַמָּה אַרְבָּעִים חֲבָלִים יֶשׁ לְאַלְפַּיִם. וְכָל חֶבֶל וְחֶבֶל מִתְמַעֵט שְׁתֵּי אֲחִיזוֹת, זֶה תּוֹפֵס מִכָּאן וְזֶה מִכָּאן. וְהָאֲחִיזָה טֶפַח וַחֲצִי אֶצְבַּע. הֲרֵי חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת:
15 כז כְּדִמְתַרְגֵּם בְּמִדְבָּר לה וּמַדֹּתֶם חוּץ לָעִיר, וּמְשַׁחְתּוּן מִבָּרָא לְקַרְתָּא: