מקור משנה עדיות ב׳:ד׳
4 שְׁלֹשָׁה דְבָרִים אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לִפְנֵי חֲכָמִים בַּכֶּרֶם בְּיַבְנֶה. עַל בֵּיצָה טְרוּפָה שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל גַּבֵּי יָרָק שֶׁל תְּרוּמָה, שֶׁהִיא חִבּוּר. וְאִם הָיְתָה כְמִין כּוֹבַע, אֵינָהּ חִבּוּר. וְעַל שִׁבֹּלֶת שֶׁבַּקָּצִיר וְרֹאשָׁהּ מַגִּיעַ לַקָּמָה, אִם נִקְצְרָה עִם הַקָּמָה, הֲרֵי הִיא שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, וְאִם לָאו, הֲרֵי הִיא שֶׁל עֲנִיִּים. וְעַל גִּנָּה קְטַנָּה שֶׁהִיא מֻקֶּפֶת עָרִיס, אִם יֶשׁ בָּהּ כִּמְלֹא בוֹצֵר וְסַלּוֹ מִכָּאן וּמְלֹא בוֹצֵר וְסַלּוֹ מִכָּאן, תִּזָּרֵעַ. וְאִם לָאו, לֹא תִזָּרֵעַ:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה עדיות ב׳:ד׳
4 ח וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קָרָא לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כֶּרֶם, שֶׁנֶּאֱמַר יְשַׁעְיָה ה כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי. הָרַמְבַּ"ם:
5 ט הָרַ"מ בְּפֵרוּשׁוֹ. וּלְדִבְרֵיהֶם הֶעָרִיס מִבִּפְנִים לַגָּדֵר. וְהִיא שִׁיטַת הָרַאֲבַ"ד. אֲבָל בְּרֵישׁ פֶּרֶק ו'‏ דְּכִלְאַיִם פֵּרֵשׁ הָרַ"ב כְּשִׁיטַת הָרַמְבַּ"ם בְּחִבּוּרוֹ, שֶׁהֶעָרִיס הוּא עַל הַגָּדֵר מִבַּחוּץ וְאִם אֵין בּוֹ כִּמְלֹא בּוֹצֵר כוּ'‏ אֵין זוֹרְעִים בְּתוֹכָהּ מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה הַכֹּל כְּעָרִיס אֶחָד וְיָרָק בְּתוֹכוֹ: