מקור משנה חולין ז׳:ה׳
5 גִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל עִם הַגִּידִים, בִּזְמַן שֶׁמַּכִּירוֹ, בְּנוֹתֵן טַעַם, וְאִם לָאו, כֻּלָּן אֲסוּרִין. וְהָרֹטֶב, בְּנוֹתֵן טָעַם. וְכֵן חֲתִיכָה שֶׁל נְבֵלָה, וְכֵן חֲתִיכָה שֶׁל דָּג טָמֵא, שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ עִם הַחֲתִיכוֹת, בִּזְמַן שֶׁמַּכִּירָן, בְּנוֹתֵן טַעַם. וְאִם לָאו, כֻּלָּן אֲסוּרוֹת. וְהָרֹטֶב, בְּנוֹתֵן טָעַם:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה חולין ז׳:ה׳
5 יב וְאַף עַל פִּי שֶׁשֻּׁמַּן הַגִּיד בְּשִׁשִּׁים, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִדִּבְרֵיהֶם, הוֹאִיל וְגִיד הַנָּשֶׁה בְּרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ הֶחֱמִירוּ בוֹ כְּאִסּוּרֵי תוֹרָה. בֵּית יוֹסֵף:
6 יג מִפְּנֵי שֶׁהִיא בְּרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ עָשׂוּ הֶכֵּר בָּהּ וְהוֹסִיפוּ בְּשִׁעוּרֶיהָ. הָרַמְבַּ"ם. וְרָצָה לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אֶפְרוֹחַ שֶׁהִיא בְּרִיָּה. כֶּסֶף מִשְׁנֶה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: