מקור משנה חולין ו׳:ד׳
4 שָׁחַט מֵאָה חַיּוֹת בְּמָקוֹם אֶחָד, כִּסּוּי אֶחָד לְכֻלָּן. מֵאָה עוֹפוֹת בְּמָקוֹם אֶחָד, כִּסּוּי אֶחָד לְכֻלָּן. חַיָּה וָעוֹף בְּמָקוֹם אֶחָד, כִּסּוּי אֶחָד לְכֻלָּן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שָׁחַט חַיָּה, יְכַסֶּנָּה, וְאַחַר כָּךְ יִשְׁחֹט אֶת הָעוֹף. שָׁחַט וְלֹא כִסָּה וְרָאָהוּ אַחֵר, חַיָּב לְכַסּוֹת. כִּסָּהוּ וְנִתְגַּלָּה, פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת. כִּסָּהוּ הָרוּחַ, חַיָּב לְכַסּוֹת:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה חולין ו׳:ד׳
4 ז מֵאָה כוּ'. טַעֲמָא מְפָרֵשׁ בַּבְּרַיְתָא, דְּחַיָּה הַכֹּל בְּמַשְׁמַע בֵּין מְרֻבָּה בֵּין מֻעֶטֶת, וְכֵן עוֹף. וְיֵרָאֶה לִי כְּדִכְתִיב וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר בְּרֵאשִׁית לב, וְהָא הֲוָה לֵיהּ טוּבָא:
5 ח וְלֹא כוּ'. דְּאִי לָאו הָכִי הוּא קוֹדֵם. כִּדְתָנוּ רַבָּנָן, וְשָׁפַךְ וְכִסָּה, מִי שֶׁשָּׁפַךְ יְכַסֶּה:
6 ט פָּטוּר כוּ'. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לֵיהּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
7 י וְכִי חָזַר וְנִתְגַּלָּה מַאי הֲוֵי, הָא אִדְחֵי לֵיהּ מִכִּסּוּי, דְּהָא כִּסָּהוּ וְנִתְגַּלָּה פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת. אָמַר רַב פָּפָּא זֹאת אוֹמֶרֶת אֵין דִּחוּי אֵצֶל מִצְוֹת גְּמָרָא: