מקור משנה חולין ב׳:ט׳
9 אֵין שׁוֹחֲטִין לֹא לְתוֹךְ יַמִּים, וְלֹא לְתוֹךְ נְהָרוֹת, וְלֹא לְתוֹךְ כֵּלִים. אֲבָל שׁוֹחֵט הוּא לְתוֹךְ עוּגָא שֶׁל מַיִם, וּבִסְפִינָה, עַל גַּבֵּי כֵלִים. אֵין שׁוֹחֲטִין לְגֻמָּא כָּל עִקָּר, אֲבָל עוֹשֶׂה גֻמָּא בְתוֹךְ בֵּיתוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּכָּנֵס הַדָּם לְתוֹכָהּ. וּבַשּׁוּק לֹא יַעֲשֶׂה כֵן, שֶׁלֹּא יְחַקֶּה אֶת הַמִּינִין:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה חולין ב׳:ט׳
9 כד מִשּׁוּם הָכִי לֹא שְׁנָא צְלוּלִין לֹא שְׁנָא עֲכוּרִין. כֶּסֶף מִשְׁנֶה:
10 כה וְאַף עַל גַּב דְּפָסַק הָרַ"ב בְּמִשְׁנָה ד'‏ פֶּרֶק כ"ב דְּשַׁבָּת דְּכָל מָקוֹם שֶׁאָסְרוּ חֲכָמִים מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן אֲפִלּוּ בְּחַדְרֵי חֲדָרִים אָסוּר, הַיְנוּ כְּמוֹ שׁוֹטְחוֹ בַחַמָּה אֲבָל לֹא כְנֶגֶד הָעָם, שֶׁאִם הָיוּ רוֹאִין אוֹתוֹ עוֹשֶׂה כֵּן בְּצִנְעָה הָיָה שָׁם חֲשָׁד כְּמוֹ בַשּׁוּק. אֲבָל כָּאן הָרוֹאֶה שֶׁעוֹשֶׂה בְּבֵיתוֹ אוֹמֵר לְנַקֵּר חֲצֵרוֹ הוּא עוֹשֶׂה. תּוֹסָפוֹת: