עיקר תוספות יום טוב על משנה חולין י״א:ב׳

« עיקר תוספות יום טוב על משנה חולין י״א:א׳ עיקר תוספות יום טוב על משנה חולין י״ב:א׳ »

2 וְכַמָּה הוּא מְרֻבֶּה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, שְׁתֵּי רְחֵלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה ז, יְחַיֶּה אִישׁ עֶגְלַת בָּקָר וּשְׁתֵּי צֹאן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, חָמֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר שמואל א כה, חָמֵשׁ צֹאן עֲשׂוּיוֹת. רַבִּי דוֹסָא בֶּן הַרְכִּינָס אוֹמֵר, חָמֵשׁ רְחֵלוֹת גּוֹזְזוֹת מָנֶה מָנֶה וּפְרָס, חַיָּבוֹת בְּרֵאשִׁית הַגֵּז. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, חָמֵשׁ רְחֵלוֹת גּוֹזְזוֹת כָּל שֶׁהֵן. וְכַמָּה נוֹתְנִין לוֹ. מִשְׁקַל חָמֵשׁ סְלָעִים בִּיהוּדָה, שֶׁהֵן עֶשֶׂר סְלָעִים בַּגָּלִיל, מְלֻבָּן וְלֹא צוֹאִי, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ בֶגֶד קָטָן, שֶׁנֶּאֱמַר דברים יח, תִּתֶּן לוֹ, שֶׁיְּהֵא בוֹ כְדֵי מַתָּנָה. לֹא הִסְפִּיק לִתְּנוֹ לוֹ עַד שֶׁצְּבָעוֹ, פָּטוּר. לִבְּנוֹ וְלֹא צְבָעוֹ, חַיָּב. הַלּוֹקֵחַ גֵּז צֹאנוֹ שֶׁל נָכְרִי, פָּטוּר מֵרֵאשִׁית הַגֵּז. הַלּוֹקֵחַ גֵּז צֹאנוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, אִם שִׁיֵּר הַמּוֹכֵר, הַמּוֹכֵר חַיָּב. לֹא שִׁיֵּר, הַלּוֹקֵחַ חַיָּב. הָיוּ לוֹ שְׁנֵי מִינִים, שְׁחוּפוֹת וּלְבָנוֹת, מָכַר לוֹ שְׁחוּפוֹת אֲבָל לֹא לְבָנוֹת, זְכָרִים אֲבָל לֹא נְקֵבוֹת, זֶה נוֹתֵן לְעַצְמוֹ וְזֶה נוֹתֵן לְעַצְמוֹ:

פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה חולין י״א:ב׳

2 ו דְּצֹאן שֵׁם הַמִּין הוּא:

3 ז שֶׁהַמָּנֶה מֵאָה זוּז, עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה סְלָעִים. הֲרֵי מָנֶה וּפְרָס, שְׁלֹשִׁים וְשִׁבְעָה וָחֵצִי. וַחֲמִשָּׁה פְעָמִים שְׁלֹשִׁים וְשִׁבְעָה וָחֵצִי מֵאָה שְׁמוֹנִים וְשֶׁבַע וָחֵצִי:

4 ח וְכַמָּה. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא, דְּלָאו אַרֵישָׁא קָאֵי אַדְּקָתָנֵי בְּכָל שֶׁהֵן, אֶלָּא מִלְּתָא בְּאַנְפֵּי נַפְשָׁהּ הִיא בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לוֹ גִּיזִין הַרְבֵּה, דְּחֵלֶק שִׁשִּׁים שֶׁבָּהֶן יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְחַלֵּק לְכֹהֲנִים הַרְבֵּה:

5 ט וְאַף עַל גַּב דְּהַקּוֹנֶה בְּשִׁנּוּי לֹא קָנָה אֶלָּא לְעִנְיַן שֶׁאֵין מַחֲזִיר גּוּף הַגְּזֵלָה, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ לְהַחֲזִיר לוֹ דָּמִים, הָכָא פָּטוּר. מַאי טַעֲמָא, אִי בָּעֵית אֵימָא דִּכְתִיב זֶה דְּמַשְׁמַע בְּעוֹדָן קַיָּמוֹת חַיָּב לִתְּנָן אֲבָל אֵינָן קַיָּמוֹת לֹא חִיֵּב הַכָּתוּב בָּהֶן תַּשְׁלוּמִין. וְאִי בָּעֵית אֵימָא מִשּׁוּם דַּהֲוָה לֵיהּ מָמוֹן שֶׁאֵין לוֹ תּוֹבְעִין. גְּמָרָא:

6 י דְּמִסְּתָמָא לֹא זַבֵּין הַמַּתָּנוֹת, כְּדִתְנַן מִשְׁנָה ג'‏ פֶּרֶק דִּלְעֵיל, לָקַח מִמֶּנּוּ בַּמִּשְׁקָל נוֹתְנָן לַכֹּהֵן וּמְנַכֶּה לוֹ מִן הַדָּמִים. גְּמָרָא:

7 יא וְעֵצָה טוֹבָה קָא מַשְׁמַע לָן, דְּיִקְנֶה מִן הַלּוֹקֵחַ כְּשִׁעוּר הַשְּׁחוּפִין אוֹ הַזְּכָרִים וְיִתֵּן לַכֹּהֵן. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

« עיקר תוספות יום טוב על משנה חולין י״א:א׳ עיקר תוספות יום טוב על משנה חולין י״ב:א׳ »