מקור משנה בכורות ט׳:ז׳
7 כֵּיצַד מְעַשְּׂרָן, כּוֹנְסָן לַדִּיר וְעוֹשֶׂה לָהֶן פֶּתַח קָטָן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ שְׁנַיִם יְכוֹלִין לָצֵאת כְּאַחַת, וּמוֹנֶה בַשֵּׁבֶט, אֶחָד, שְׁנַיִם, שְׁלשָׁה, אַרְבָּעָה, חֲמִשָּׁה, שִׁשָּׁה, שִׁבְעָה, שְׁמוֹנָה, תִּשְׁעָה, וְהַיוֹצֵא עֲשִׂירִי סוֹקְרוֹ בְסִקְרָא וְאוֹמֵר הֲרֵי זֶה מַעֲשֵׂר. לֹא סְקָרוֹ בְסִקְרָא וְלֹא מְנָאָם בַּשֵּׁבֶט, אוֹ שֶׁמְּנָאָם רְבוּצִים, אוֹ עוֹמְדִים, הֲרֵי אֵלּוּ מְעֻשָּׂרִים, הָיָה לוֹ מֵאָה וְנָטַל עֲשָׂרָה, עֲשָׂרָה וְנָטַל אֶחָד, אֵין זֶה מַעֲשֵׂר. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הֲרֵי זֶה מַעֲשֵׂר, קָפַץ אֶחָד מִן הַמְּנוּיִין לְתוֹכָן, הֲרֵי אֵלּוּ פְטוּרִין. מִן הַמְעֻשָּׂרִים לְתוֹכָן, כֻּלָּן יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ, וְיֵאָכְלוּ בְמוּמָן לַבְּעָלִים:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה בכורות ט׳:ז׳
7 יד וְלֹא כוּ'. דְּתָנוּ רַבָּנָן, תַּחַת הַשָּׁבֶט, מִצְוָה לִמְנוֹתָן בְּשֵׁבֶט. לֹא מְנָאָן בְּשֵׁבֶט אוֹ שֶׁמְּנָאָן רְבוּצִין אוֹ עוֹמְדִין מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר עֲשִׂירִי קֹדֶשׁ מִכָּל מָקוֹם:
8 טו וְלֵית לֵיהּ לְהַאי תַּנָּא הַמַּרְבֶּה בְמַעַשְׂרוֹת מַעַשְׂרוֹתָיו מְקֻלְקָלִין. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
9 טז וְקָשֶׁה, דְּאִם כֵּן הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף כִּפְשׁוּטוֹ, מַה מַּעֲשַׂר דָּגָן נִטָּל אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בְלֹא הַעֲבָרַת שֵׁבֶט. וְיֵשׁ לוֹמַר, דְּמִסְּתָמָא אֵין דֶּרֶךְ לִהְיוֹת כֻּלָּם שָׁוִים וְאֵינוֹ דוֹמֶה לְמַעֲשַׂר דָּגָן כָּל כָּךְ. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
10 יז מִדִּבְרֵי הָרַ"ב נִרְאֶה דְגָרַס כֻּלָּן פְּטוּרִין. וְהַוְיָא דוּמְיָא דְסֵיפָא כֻּלָּן יִרְעוּ:
11 יח וְתֵימַהּ, דִּלְהָקֵל לֹא הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר, דְּלֹא בָטְלֵי בְּרֻבָּא. תּוֹסָפוֹת:
12 יט עֲשִׂירִי וַדַּאי אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא עֲשִׂירִי סָפֵק. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: