עיקר תוספות יום טוב על משנה בכורות ח׳:ו׳

6 יז אוֹ דִלְמָא, כִּי אֵין מְלַמְּדִין לְעָלְמָא דְּלֹא מִשְׁתַּעֵי מִבְּכוֹר וְדַעֲרָכִין, כְּמוֹ אִי הֲוָה כְתִיב חֹדֶשׁ בְּמִידִי אַחֲרִינָא, אֲבָל לְגוּפַיְהוּ כְּגוֹן בְּכוֹרֵי דוֹרוֹת מִבְּכוֹרֵי מִדְבָּר דְּאִידִי וְאִידִי בִּבְכוֹר הוּא מִשְׁתַּעֵי מְלַמְּדִין. גְּמָרָא:

7 יח שֶׁיָּבִיא רְאָיָה. וְנֻסַּח אַחֵר, שֶׁיֹּאמְרוּ לוֹ. וְזֶה לְשׁוֹן רַשִׁ"י, עַד שֶׁיֹּאמְרוּ לוֹ לַבֵּן שֶׁצִּוָּה אָבִיו בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ שֶׁלֹּא נִפְדָּה. וּבַאֲמִירָה סַגִּי בְּלֹא עֵדוּת גְּמוּרָה כוּ'. וְלֹא שַׁיָּךְ כָּאן עַד שֶׁיָּבִיא הַכֹּהֵן רְאָיָה, דְּיָכוֹל לוֹמַר לְכֹהֵן אַחֵר יַהֲבֵיהּ אַבָּא. אִי נַמִּי לָאו בַּעַל דִּין דִּידִי אַתְּ דְּיַהֲבִינָא לְכֹהֵן אַחֵר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

8 יט וְרַשִׁ"י בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָה כָּתַב, מִצְוַת פְּדִיָּתוֹ שֶׁל אָב זֶה הָיְתָה עַל אָבִיו שֶׁמֵּת:

9 כ וְאִם תֹּאמַר, הֵיכִי טָרֵיף מִמְּשַׁעְבְּדִי בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי חוֹרִין, וַאֲפִלּוּ כִּי פָרֵיק לִבְרֵיהּ מִתְּחִלָּה אַכַּתִּי לִיהַדְּרוּ לָקוֹחוֹת אַהָנֵי חָמֵשׁ שֶׁפָּדָה בָהֶן בְּנוֹ. וְיֵשׁ לוֹמַר, דְּהָכָא מִלָּקוֹחוֹת שֶׁקָּנוּ מֵאָבִיו, לְפִיכָךְ אֵין חוֹזְרִין עַל נְכָסִים שֶׁקָּנָה הוּא. תּוֹסָפוֹת:

10 כא וְהַתּוֹסָפוֹת הֶעְתִּיקוּ לְשׁוֹן רַשִׁ"י, דְּמַיְרֵי שֶׁנִּשְׁתַּעְבְּדוּ כוּ':