מקור משנה בכורות ח׳:ב׳
2 יוֹצֵא דֹפֶן וְהַבָּא אַחֲרָיו, שְׁנֵיהֶם אֵינָן בְּכוֹר לֹא לַנַּחֲלָה וְלֹא לַכֹּהֵן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הָרִאשׁוֹן לַנַּחֲלָה, וְהַשֵּׁנִי לְחָמֵשׁ סְלָעִים:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה בכורות ח׳:ב׳
2 ו וְנִרְאֶה עוֹד מִדְּבָרָיו שֶׁבְּהֶכְרֵחַ תָּמוּת:
3 ז דֶּרֶךְ לֵידָה. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
4 ח וּסְבָרָא תְמוּהָה הִיא זוֹ, דְּמִסְתַּבְּרָא לְשׁוֹן לֵידָה מַשְׁמָעוּתוֹ כְדֶרֶךְ לֵידָה שֶׁל כָּל הָעוֹלָם. וּבַגְּמָרָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן לְטַעֲמֵיהּ דְּאָמַר תֵּלֵד לְרַבּוֹת יוֹצֵא דֹפֶן. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, לְרַבּוֹת דַּהֲוֵי לֵידָה מְעַלְּיָא וְיוֹשֶׁבֶת עָלָיו יְמֵי טֻמְאָה וְטָהֳרָה, הִלְכָּךְ גַּבֵּי וְיָלְדוּ לוֹ נַמִּי לֵידָה מְעַלְּיָא חֲשִׁיב לֵיהּ, דְּגָמְרִינַן מֵהָתָם: