מקור משנה בכורות ז׳:ב׳
2 הַקֵּרֵחַ, פָּסוּל. אֵיזֶהוּ קֵרֵחַ, כֹּל שֶׁאֵין לוֹ שִׁטָּה שֶׁל שֵׂעָר מַקֶּפֶת מֵאֹזֶן לְאֹזֶן. וְאִם יֵשׁ לוֹ, הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר. אֵין לוֹ גְבִּינִים, אֵין לוֹ אֶלָּא גְבִין אֶחָד, הוּא גִבֵּן הָאָמוּר בַּתּוֹרָה. רַבִּי דוֹסָא אוֹמֵר, כֹּל שֶׁגְּבִּינָיו שׁוֹכְבִין. רַבִּי חֲנִינָא בֶן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר, כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי גַבִּים וּשְׁתֵּי שִׁדְרָאוֹת:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה בכורות ז׳:ב׳
2 ה שֶׁהוּא פָּסוּל. כִּדְאִיתָא בַגְּמָרָא:
3 ו מִלְּשׁוֹן גַּב הַמִּזְבֵּחַ. עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חוֹרְשִׁים. רַמְבַּ"ן:
4 ז וּלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם עַל עַפְעַפֵּי עֵינָיו: