מקור משנה בבא מציעא ט׳:ד׳
4 הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ וְלֹא רָצָה לְנַכֵּשׁ, וְאָמַר לוֹ מָה אִכְפַּת לְךָ, הוֹאִיל וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ חֲכוֹרָהּ, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר לוֹ, לְמָחָר אַתָּה יוֹצֵא מִמֶּנָּה, וּמַעֲלָה לְפָנַי עֲשָׂבִים:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא מציעא ט׳:ד׳
4 יא וְלֹא כוּ'. וּפֵרוּשׁ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם מִנְהָג יָדוּעַ שֶׁלֹּא לְנַכֵּשׁ. אֲבָל אִם נָהֲגוּ שֶׁלֹּא לְנַכֵּשׁ הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַמִּנְהָג:
5 יב נוֹתֵן כוּ'. וְהָא לֵיתָא אֶלָּא בַּחֲכִירוּתָא, דְּאִי בְּקַבְּלָנוּת פְּשִׁיטָא, מִי מָצֵי אָמַר לֵיהּ מַאי אִכְפַּת לְךָ. רַשִׁ"י:
6 יג וּמַעֲלָה כוּ'. כְּלוֹמַר אֲפִלּוּ אָמַר לוֹ בָּאַחֲרוֹנָה אֲנִי חוֹרֵשׁ אוֹתָהּ, מָצֵי אָמַר לֵיהּ שֶׁמַּעֲלָה לְפָנַי עֲשָׂבִין עַל יְדֵי הַזֶּרַע שֶׁנּוֹפֵל מֵהֶן לָאָרֶץ וְיִצְמְחוּ לְשָׁנָה הַבָּאָה. וּלְזוֹ לֹא תוֹעִיל חֲרִישָׁה. גְּמָרָא: