מקור משנה בבא מציעא ז׳:א׳
1 הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים וְאָמַר לָהֶם לְהַשְׁכִּים וּלְהַעֲרִיב, מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לְהַשְׁכִּים וְשֶׁלֹּא לְהַעֲרִיב, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְכוֹפָן. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָזוּן, יָזוּן. לְסַפֵּק בִּמְתִיקָה, יְסַפֵּק. הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן מַתְיָא שֶׁאָמַר לִבְנוֹ, צֵא שְׂכֹר לָנוּ פוֹעֲלִים. הָלַךְ וּפָסַק לָהֶם מְזוֹנוֹת. וּכְשֶׁבָּא אֵצֶל אָבִיו, אָמַר לוֹ, בְּנִי, אֲפִלּוּ אִם אַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶם כִּסְעֻדַּת שְׁלֹמֹה בִשְׁעָתוֹ, לֹא יָצָאתָ יְדֵי חוֹבָתְךָ עִמָּהֶן, שֶׁהֵן בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא יַתְחִילוּ בַמְּלָאכָה צֵא וֶאֱמֹר לָהֶם, עַל מְנָת שֶׁאֵין לָכֶם עָלַי אֶלָּא פַת וְקִטְנִית בִּלְבַד. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא מציעא ז׳:א׳
1 א לְהַשְׁכִּים כוּ'. כְּשֶׁשְּׂכָרָן סְתָמָא וְאָמַר לָהֶם אַחַר שֶׁהִשְׂכִּירָן כְּבָר לְהַשְׁכִּים כוּ'. אֲבָל אִם הִתְנָה מֵעִקָּרָא, הַכֹּל לְפִי תְּנָאוֹ. תּוֹסָפוֹת:
2 ב כְּלוֹמַר שֶׁזּוֹ הַמְּלָאכָה הִיא עֲבִידְתָא שַׁפִּירְתָּא. וְאַדַּעְתָּא דְּהָכִי טְפַאת לָן:
3 ג וְאִם אֵין הָאֹכֶל מְזֻמָּן נַמְתִּין בְּבֵיתוֹ וְלֹא נֵצֵא הַשָּׂדֶה לִמְלַאכְתֵּנוּ. תּוֹסָפוֹת:
4 ד דִּכְתִיב בְּרֵאשִׁית יח וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וְטוֹב. בֶּן בָּקָר אֶחָד, רַךְ שְׁנַיִם, וָטוֹב שְׁלֹשָׁה. גְּמָרָא. וְנָקַט נַמִּי יִצְחָק וְיַעֲקֹב מִשּׁוּם כִּי בְּיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זֶרַע. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
5 ה כְּמִנְהַג כוּ'. הַכֹּל לַאֲתוֹיֵי הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל וְאָמַר לֵיהּ כְּאֶחָד וְכִשְׁנַיִם מִבְּנֵי הָעִיר. מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁנּוֹתְנִין לָהֶם כְּמוֹ שֶׁנּוֹתְנִין לְבֵינוֹנִי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: