מקור משנה בבא מציעא ג׳:ד׳
4 שְׁנַיִם שֶׁהִפְקִידוּ אֵצֶל אֶחָד, זֶה מָנֶה וְזֶה מָאתַיִם, זֶה אוֹמֵר שֶׁלִּי מָאתָיִם וְזֶה אוֹמֵר שֶׁלִּי מָאתָיִם, נוֹתֵן לָזֶה מָנֶה וְלָזֶה מָנֶה, וְהַשְּׁאָר יְהֵא מֻנָּח עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אִם כֵּן מַה הִפְסִיד הָרַמַּאי. אֶלָּא הַכֹּל יְהֵא מֻנָּח עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא מציעא ג׳:ד׳
4 יא וּמִשּׁוּם הָכִי לֹא דָּמֵי לְמַה שֶּׁכָּתַב הָרַ"ב בְּמִשְׁנָה ז'‏ פֶּרֶק י'‏ דְּבָבָא קַמָּא, דִּבְטוֹעֲנוֹ שֶׁמָּא הִלְוִיתִיךָ חַיָּב לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
5 יב וְהַשְּׁאָר כוּ'. וְאֵין לְהַקְשׁוֹת כֵּיוָן שֶׁכָּל אֶחָד תּוֹבֵעַ מָאתַיִם וְהוּא מוֹדֶה וַדַּאי מָנֶה, הֲוָה לֵיהּ כַּחֲמִשִּׁין יָדַעְנָא וַחֲמִשִּׁין לֹא יָדַעְנָא, דְּאָמְרִינַן מִשּׁוּם דְּאֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׁבַע מְשַׁלֵּם. דְּהָתָם רְמָא רַחֲמָנָא שְׁבוּעָה עֲלֵיהּ שֶׁלֹּא יְעַכֵּב מָמוֹן חֲבֵרוֹ בִּרְשׁוּתוֹ. אֲבָל הָכָא הֲרֵי מוֹדֶה הַשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת שֶׁתּוֹבְעִים בֵּין שְׁנֵיהֶם, וְאֵין הַכְּפִירָה וְהַהוֹדָאָה אֶלָּא בֵּין הַמַּפְקִידִין. נִמּוּקֵי יוֹסֵף: