עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא מציעא א׳:א׳

1 א וְיֵשׁ לְכָל אֶחָד לְגַלְגֵּל עַל חֲבֵרוֹ שֶׁכָּל מַה שֶּׁנָּטַל כַּדִּין נָטַל. הָרַמְבַּ"ם. וְנִרְאֶה לִי דְּטַעֲמוֹ שֶׁעַל מַה שֶּׁבְּיָדוֹ מַמָּשׁ לֹא שַׁיְכָא תַּקָּנָה זוֹ, דְּאִם לֹא כֵן בְּכוֹפֵר הַכֹּל נַמִּי הֲוָה לְהוּ לְתַקְנָהּ:

2 ב בַּגְּמָרָא, בְּמִקָּח וּמִמְכָּר. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י דְּאִיכָּא לְמֵימַר שְׁנֵיהֶם קְנָאוּהָ וְלִשְׁנֵיהֶם נִתְרַצָּה הַמּוֹכֵר. אֲבָל זֶה אוֹמֵר אֲנִי אֲרַגְתִּיהָ וְזֶה אוֹמֵר אֲנִי כוּ'‏ לֹא יַחֲלֹקוּ, דְּוַדַּאי חַד מִנַּיְהוּ רַמַּאי הוּא, וּתְהֵא מֻנַּחַת עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ. וְדַעַת הַתּוֹסָפוֹת דְּגַם בִּכְהַאי גַוְנָא נַמִּי יַחֲלֹקוּ, וְלֹא אָמְרוּ יְהֵא מֻנָּח אֶלָּא בִּשְׁנַיִם שֶׁהִפְקִידוּ כֵּיוָן שֶׁיָּדוּעַ לַנִּפְקָד שֶׁהוּא וַדַּאי שֶׁל אֶחָד מֵהֶן:

3 ג דְּאִי מֵחַד אֵינוֹ נֶאֱמָן לוֹמַר שֶׁמָּכַר לְאַחֵר. וְיֵשׁ שִׁטּוֹת רַבּוֹת בָּזֶה:

4 ד שֶׁאֵינוֹ נוֹגֵעַ בָּעֵדוּת כְּלָל. דְּאַף עַל גַּב דְּקִבֵּל דָּמִים אֵינוֹ עוֹמֵד אֶלָּא בְּמִי שֶׁפָּרַע. וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לְעֵד הַצָּרִיךְ שְׁבוּעָה דְּאֵינוֹ עֵד, דְּהָתָם רַחֲמָנָא אָמַר עַל פִּי שְׁנַיִם יָקוּם דָּבָר, דְּמַשְׁמַע הַנֶּאֱמָנִים בְּדִבּוּרָם בִּלְבַד וְלֹא שֶׁצָּרִיךְ שְׁבוּעָה לְהַאֲמִין דְּבָרָיו. וּמִי שֶׁפָּרַע לֵיכָּא אֶלָּא דַּאֲנַן לָיְטִינַן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

5 ה וְכֵן פּוֹטֵר מִשְּׁבוּעָה לְאוֹתוֹ הַמְסַיְּעוֹ. הַמַּגִּיד מִשְׁנֶה:

6 ו מֵאַחַר שֶׁזֶּה תָּפוּס וְעוֹמֵד וְזֶה תָּפוּס וְעוֹמֵד. גְּמָרָא. דְּהֵיכָא דְּלֵיכָּא חֲזָקָה לְשׁוּם אֶחָד וּתְפוּסִים בּוֹ יֵשׁ לְהַחְזִיק שְׁנֵיהֶם בְּשָׁוֶה:

7 ז מַסְּקִינַן דְּאַף עַל גַּב דְּחָשׁוּד אַמָּמוֹנָא, לֹא חָשׁוּד אַשְּׁבוּעָתָא. וְהַיְנוּ טַעֲמָא מִשּׁוּם דִּשְׁבוּעָה חֲמוּרָה, שֶׁהָעוֹלָם נִזְדַּעְזַע עַל לֹא תִשָּׂא. תּוֹסָפוֹת:

8 ח שֶׁאִם יוֹדֵעַ שֶׁחֲבֵרוֹ קְנָאָהּ לֵיהּ לֹא הָוֵי תָּפִיס, וּמִדְּתָפַס בָּהּ סָבַר שֶׁלּוֹ הִיא וְנִתְרַצָּה הַמּוֹכֵר, דְּהָא נָקַט זוּזֵי מִתַּרְוַיְהוּ, אֵימָא לֹא כוּ', דְּמִשּׁוּם שְׁבוּעָה לֹא יִפְרֹשׁ שֶׁהֲרֵי סָבוּר הוּא לוֹמַר אֱמֶת, קָא מַשְׁמַע לָן דַּאֲפִלּוּ הָכִי יִשָּׁבַע. תּוֹסָפוֹת:

9 ט חֲבֵרִי יֵלֵךְ וְיִמְצָא אַחֶרֶת. רַשִׁ"י:

10 י וְזֶה כוּ'. אֲפִלּוּ לְבֶן נַנָּס דְּמִשְׁנָה ה'‏ פֶּרֶק ז'‏ דִּשְׁבוּעוֹת דְּאָמַר כֵּיצַד אֵלּוּ וְאֵלּוּ בָּאִין לִידֵי שְׁבוּעַת שָׁוְא, הָתָם וַדַּאי אִיכָּא שְׁבוּעַת שָׁוְא, דְּחַד וַדַּאי מִשְׁתָּבַע לְשִׁקְרָא, הָכָא אִיכָּא לְמֵימַר דְּלֵיכָּא שְׁבוּעַת שָׁוְא, דְּתַרְוַיְהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי אַגְּבוּהָ. גְּמָרָא. וּלְעִנְיָן מִקָּח וּמִמְכָּר נַמִּי שֶׁמָּא לִשְׁנֵיהֶם נִתְרַצָּה. רַשִׁ"י:

11 יא לְרַבָּנָן דְּבֶן נַנָּס אִצְטְרִיךְ, דְּלֹא חָיְשִׁינַן לִשְׁבוּעַת שָׁוְא. תּוֹסָפוֹת:

12 יב וּכְלוֹמַר דִּלְשׁוֹן הַשְּׁבוּעָה אֵינָהּ אֶלָּא שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ פָּחוֹת מֵחֶצְיָהּ וּכְלִישְׁנָא דְּמַתְנִיתִין. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

13 יג וְיַחֲלֹקוּ. הַיְנוּ לִדְּמֵי אִי הֲוָה פְּסֵדָא בַּחֲלֻקַּת הַטַּלִּית עַצְמָהּ. גְּמָרָא:

14 יד זֶה כוּ'. הָא תוּ לָמָּה לִי, סַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמֵינָא הַאי דְּקָאָמַר חֶצְיָהּ שֶׁלִּי לֶהֱוֵי כְּמֵשִׁיב אֲבֵדָה וְלִפָּטֵר, קָא מַשְׁמַע לָן דְּהַאי אַעֲרוּמֵי קָא מַעֲרִים, סָבַר אִי אֲמֵינָא כֻּלָּהּ שֶׁלִּי בָּעִינָא אִשְׁתְּבוֹעֵי, אֵימָא הָכִי דְּאֶהֱוֵי כְּמֵשִׁיב אֲבֵדָה וְאִפָּטֵר. גְּמָרָא:

15 טו מִשְּׁלֹשָׁה. וְאִם תֹּאמַר עַל הַחֵצִי שֶׁמּוֹדֶה חֲבֵרוֹ לָמָּה צָרִיךְ לִשָּׁבַע. וְיֵשׁ לוֹמַר שֶׁאִלּוּ לֹא הָיָה נִשְׁבַּע אֶלָּא עַל הָרְבִיעַ בִּלְבַד, שֶׁמָּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְאוֹתוֹ חֵלֶק שֶׁמּוֹדֶה לוֹ חֲבֵרוֹ כוּ'. נִמּוּקֵי יוֹסֵף: